新基督教圣经研究

圣经文本

 

Yechezchial第16章

学习

   

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃

3 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃

4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃

5 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃

6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃

7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃

8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃

9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃

10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃

11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃

12 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃

13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃

14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה׃

15 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי׃

16 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃

17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃

18 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃

19 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃

20 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃

21 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃

22 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃

23 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

24 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב׃

25 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך׃

26 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃

27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃

28 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃

29 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃

30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃

31 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן׃

32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃

33 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃

34 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך׃

35 לכן זונה שמעי דבר יהוה׃

36 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃

37 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃

38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃

40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃

41 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃

42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃

43 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃

44 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃

45 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃

46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃

47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך׃

48 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃

49 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה׃

50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃

51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי׃

52 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃

53 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃

54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃

55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃

56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃

57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃

58 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃

59 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית׃

60 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃

61 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃

62 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה׃

63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#8409

学习本章节

  
/10837  
  

8409. As regards 'flesh' and its meaning the proprium in both the genuine and contrary senses, in the highest sense it is the Lord's Divine proprium, which is His Divine Human, and so is the good of His love towards the entire human race. From this in the sense that relates to man 'flesh' means a proprium made alive by the Lord's Proprium; that is, it is the Lord's Proprium present with the person, and so is the good of love to Him. Regarding the meaning of 'flesh' in this sense, see 3813, 7850. But in the contrary sense 'flesh' is the proprium that is man's own, thus the evil of self-love, and consequently the desires of that love, which are cravings, 999, 3813. The proprium that is man's own is nothing but evil, see 210, 215, 694, 874-876, 987, 1023, 1044, 1047, 3812 (end), 5660, 5786. The fact that 'flesh' means the proprium that is man's own, thus evil of every kind, is in addition clear from the following places: In Isaiah,

I will feed your oppressors with their flesh, and they will be drunk with their blood as with new wine. Isaiah 49:26.

'Feeding with flesh' stands for filling with their own evil.

[2] In Jeremiah,

Cursed is the man (vir) who trusts in man (homo), and makes flesh his arm, but his heart departs from Jehovah. Jeremiah 17:5.

'Making flesh his arm' stands for trusting in power that is one's own; therefore eating the flesh of one's arm stands for trusting in self, Isaiah 9:20. In Isaiah,

Egypt is man (homo) and not God, and his horses are flesh and not spirit. Isaiah 31:3.

'Horses of Egypt' stands for factual knowledge belonging to a perverted understanding, 6125; 'flesh' stands for what is dead, and 'spirit' for what is living. This is why the Egyptians 1 are called great in flesh, Ezekiel 16:26. The expression 'what is dead' is applied to evil, since evil leads to spiritual death, and 'what is living' is applied to good, since good leads to spiritual life.

[3] This explains why 'flesh' and 'spirit' are set in contrast to each other in the Word, as in John,

That which has been born of flesh is flesh, and that which has been born from the spirit is spirit. John 3:6.

In the same gospel,

It is the Spirit who bestows life, the flesh does not profit anything. The words which I speak to you, they are spirit and they are life. John 6:63.

In the Book of Genesis,

Jehovah said, My spirit will not reprove man forever, in that he is flesh. Genesis 6:3.

'Flesh' here stands for the proprium that is man's own. Similarly in Matthew,

Jesus said, Blessed are you, Simon son of Jonah, for flesh and blood has not revealed this, but My Father who is in heaven. Matthew 16:17.

And in John,

As many as received Him, to them He gave power to be sons of God, to those believing in His name, who were born, not of blood, 2 nor of the will of the flesh, nor of the will of man (vir), but of God. John 1:12-13.

'The will of the flesh' stands for the proprium, the will part, 'the will of man' for the proprium, the understanding part; and 'sons of God' stands for those who have been regenerated. And those undergoing regeneration all receive life from the Lord's Proprium, which is the Lord's Flesh and body and is Divine Goodness itself.

[4] Since 'flesh' in the contrary sense means the proprium that is man's own, and so means evil, it also means craving, for the life of the flesh, which belongs properly to the body, consists of nothing else than the desires of the senses, the delights of the bodily appetites, and cravings. The fact that 'flesh' means craving is clear from the following verses in Moses,

The rabble who were in the midst of the people had a strong craving, and so the children of Israel wept repeatedly and said, Who will feed us with flesh? But now our soul is dry; there is nothing at all except the man[na] for our eyes [to look] at. And Jehovah said to Moses, You shall say to the people, Sanctify yourselves for tomorrow, in order that you may eat flesh; for you have wept in the ears of Jehovah, saying, Who will feed us with flesh, for it was better for us in Egypt? Jehovah will give you flesh to eat - for a whole month, 3 until it comes out of your nose and is loathsome to you. The flesh was still between their teeth, before it could be swallowed when Jehovah's anger flared up against the people, and Jehovah struck the people with an extremely great plague. So he called the name of that place The Craves of Craving, because there they buried the people having the craving. Numbers 11:4, 6, 16, 18, 20, 33-34.

From all this one may now see what 'sitting by a pot of flesh in the land of Egypt' means, namely a life according to their own pleasure and such as they craved for, which is the life of the proprium.

脚注:

1. literally, the children (or sons) of Egypt

2. literally, bloods

3. literally, month of days

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org