圣经文本

 

Shemot第39章

学习

   

1 ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃

2 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃

3 וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃

4 כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃

5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃

6 ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃

7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃

8 ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃

9 רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃

10 וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃

11 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃

12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃

13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃

14 והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃

15 ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃

16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃

17 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃

18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃

19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃

20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃

21 וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃

22 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃

23 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃

24 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃

25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃

26 פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃

27 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃

28 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃

29 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃

30 ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃

31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃

32 ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃

33 ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃

34 ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃

35 את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃

36 את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃

37 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃

38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃

39 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃

40 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃

41 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃

42 ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃

43 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#9832

学习本章节

  
/10837  
  

9832. 'And they shall take the gold' means the good reigning universally. This is clear from the meaning of 'gold' as the good of love, dealt with in 113, 1551, 1552, 5658, 6914, 6917, 9490, 9510. Its reigning universally is meant by the fact that the gold was interwoven everywhere in the ephod, as is clear from what is stated later on in this book,

They beat out 1 the plates of gold and cut them up into threads, to work in among the violet, and in among the purple, and in among the twice-dyed scarlet, and in among the fine linen. Exodus 39:3.

'Reigning universally' describes that which is dominant and so is present in each individual part, see 5949, 6159, 7648, 8067, 8853-8858, 8865. The reason why the gold was interwoven everywhere was that Aaron's garments represented the spiritual heaven, 9814, and in that heaven good holds sway, as it also does in the remaining heavens. In the inmost heaven it is the good of love to the Lord, in the middle one the good of charity towards the neighbour, and in the lowest the good of faith. The truth however which belongs to faith leads the way to good, and afterwards is brought forth from it. From this it is evident that a person is not in heaven until good is present within him. If merely the knowledge of truths, called the truths of faith, is present in a person he does no more than stand in front of the door; or if, knowing those truths, he is looking towards good he goes through into the porch. But if, in knowing those truths, he is not looking towards good he cannot see heaven, not even from a long way off. The reason for saying that a person is not in heaven until good is present within him is that a person must have heaven within him while in the world if he is to enter it after death. For heaven exists within people; and it is granted in mercy to those who during their life in the world allow themselves to be led by means of the truths of faith into charity towards the neighbour and into love to the Lord, that is, into good. People are not in heaven until they have come into that state in which the Lord leads them by means of good, see 8516, 8539, 8722, 8772, 9139. By good is meant the good of life; and the good of life consists in the performance of what is good because there is a will for what is good, and a will for what is good springs from love; for what a person loves, he wills.

脚注:

1. literally, expanded

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.