圣经文本

 

Shemot第32章

学习

   

1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃

4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃

15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃

17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃

18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃

21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃

22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃

27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃

28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃

34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#10411

学习本章节

  
/10837  
  

10411. 'And built an altar in front of it' means worship. This is clear from the meaning of 'an altar' as the chief representative of Divine worship, dealt with in 4541, 8935, 8940, 9714, 10242, 10245, but at this point that which is representative of devilish worship since those whose interest lies in external things and not in what is internal are in contact with the hells and not with the heavens. (For a person's internal is his heaven, and his external is his world. His internal furthermore has been so created as to conform to an image of heaven, thus to receive such things as belong there, and his external to conform to an image of the world, thus to receive such things as belong here, see in the places referred to in 9279, 10156. Consequently when the internal is closed, so is heaven, and then the external is no longer ruled from heaven but from hell.) Therefore their worship is not Divine but devilish. They do, it is true, speak of the Divine and also offer Him worship, but outwardly and not inwardly, that is, with their lips but not with their heart. Nor do they worship 1 the Divine for His sake but for the sake of themselves and the world. Where the heart is, in that place there is worship. From all this it is evident that 'building an altar in front of the golden calf' means worship of the devil.

脚注:

1. The Latin means And those who do otherwise do not worship. But this does not seem to make sense; nor is it what Swedenborg has in his rough draft.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.