圣经文本

 

Daniyel第2章

学习

   

1 וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמֹות וַתִּתְפָּעֶם רוּחֹו וּשְׁנָתֹו נִהְיְתָה עָלָיו׃

2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃

3 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלֹום חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת־הַחֲלֹום׃

4 וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא [כ= לְעַבְדַּיִךְ] [ק= לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא׃

5 עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר [כ= לְכַשְׂדָּיֵא] [ק= לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֹודְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכֹון נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן׃

6 וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֹן מַתְּןָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי׃

7 עֲנֹו תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדֹוהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה׃

8 עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתֹון דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא׃

9 דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהֹודְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָתְכֹון וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה [כ= הַזְמִנְתּוּן] [ק= הִזְדְּמִנְתּוּן] לְמֵאמַר קָדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי׃

10 עֲנֹו [כ= כַשְׂדָּיֵא] [ק= כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא־אִיתַי אֲנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל־חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי׃

11 וּמִלְּתָא דִי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהֹון עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתֹוהִי׃

12 כָּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהֹובָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל׃

13 וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעֹו דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי לְהִתְקְטָלָה׃ ף

14 בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל* הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיֹוךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל׃

15 עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיֹוךְ שַׁלִּיטָא דִי־מַלְכָּא עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הֹודַע אַרְיֹוךְ לְדָנִיֵּאל׃

16 וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן־לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃ ף

17 אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרֹוהִי מִלְּתָא הֹודַע׃

18 וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא* עַל־רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרֹוהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל׃

19 אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי־לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא׃

20 עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי־אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן־עָלְמָא וְעַד־עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ־הִיא׃

21 וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה׃

22 הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשֹׁוכָא [כ= וּנְהִירָא] [ק= וּנְהֹורָא] עִמֵּהּ שְׁרֵא׃

23 לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהֹודֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הֹודַעְתַּנִי דִּי־בְעֵינָא מִנָּךְ דִּי־מִלַּת מַלְכָּא הֹודַעְתֶּנָא׃

24 כָּל־קֳבֵל דְּנָה דָּנִיֵּאל עַל עַל־אַרְיֹוךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהֹובָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר־לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל־תְּהֹובֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא׃ ס

25 אֱדַיִן אַרְיֹוךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר־לֵהּ דִּי־הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן־בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודַע׃

26 עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר [כ= הַאִיתַיִךְ] [ק= הַאִיתָךְ] כָּהֵל לְהֹודָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ׃

27 עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָה דִּי־מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא׃

28 בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהֹודַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יֹומַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הוּא׃ ף

29 [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא רַעְיֹונָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הֹודְעָךְ מָה־דִי לֶהֱוֵא׃

30 וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל־דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהֹודְעוּן וְרַעְיֹונֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע׃

31 [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִיל׃

32 הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי־דְהַב טָב חֲדֹוהִי וּדְרָעֹוהִי דִּי כְסַף מְעֹוהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ׃

33 שָׁקֹוהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלֹוהִי [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵין] דִּי פַרְזֶל [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] דִּי חֲסַף׃

34 חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלֹוהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמֹּון׃

35 בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲוֹו כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט וּנְשָׂא הִמֹּון רוּחָא וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהֹון וְאַבְנָא דִּי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָא׃

36 דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם־מַלְכָּא׃

37 [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב־לָךְ׃

38 וּבְכָל־דִּי [כ= דָאֲרִין] [ק= דָיְרִין] בְּנֵי־אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעֹוף־שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהֹון [כ= אַנְתָּה] [ק= אַנְתְּ]־הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא׃

39 וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ [כ= תְלִיתָיָא] [ק= תְלִיתָאָה] אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל־אַרְעָא׃

40 וּמַלְכוּ [כ= רְבִיעָיָה] [ק= רְבִיעָאָה] תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כָּל־קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּכְפַרְזְלָא דִּי־מְרָעַע כָּל־אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹעַ׃

41 וְדִי־חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵנ*] חֲסַף דִּי־פֶחָר [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן־נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא־בַהּ כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא׃

42 וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא [כ= מִנְּהֹון] [ק= מִנְּהֵין] פַּרְזֶל [כ= וּמִנְּהֹון] [ק= וּמִנְּהֵין] חֲסַף מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָה׃

43 [כ= דִי] [ק= וְדִי] חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָא־לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם־דְּנָה הֵא־כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם־חַסְפָּא׃

44 וּבְיֹומֵיהֹון דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא׃

45 כָּל־קֳבֵל דִּי־חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הֹודַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ׃ ף

46 בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל־אַנְפֹּוהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ׃

47 עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן־קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכֹון הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה׃

48 אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּןָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל וְרַב־סִגְנִין עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל׃

49 וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן־מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגֹו וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#6425

学习本章节

  
/10837  
  

6425. 'By the hands of the powerful Jacob' means received from the almighty power of the Lord's Divine Human. This is clear from the meaning of 'the hands' as power, dealt with immediately above in 6424, and in the highest sense, in which the Lord is the subject, as almighty power, 878, 3387, 4592, 4933 (end); and from the meaning of 'the powerful Jacob' as the Lord's Divine Natural, thus His Divine Human, 1893, 3305, 3576, 3599, 4286, 4538, 6098, 6185, 6276. That the Lord is the One who is meant by 'the powerful Jacob' is also evident in David,

He who swore to Jehovah made a vow to the powerful Jacob, If I enter the tent of my house . . . until I find a place for Jehovah, the dwelling-places of the powerful Jacob. Psalms 132:2-3, 5.

And in Isaiah,

That all flesh may know that I Jehovah am your Saviour and your Redeemer, the powerful Jacob. Isaiah 49:26.

In the same prophet,

Hear, O Jacob my servant, and Israel whom I have chosen. I will pour out My spirit upon your seed, and My blessing upon your sons. This one will say, I am Jehovah's, and that one will call himself by the name of Jacob, and another will write with his hand, Jehovah's, and surname himself by the name of Israel. Isaiah 44:1-3, 5.

In the highest sense 'Israel' too means the Lord, in Hosea,

When Israel was a boy I loved him, and out of Egypt I called my son. Hosea 11:1.

The fact that it is the Lord who is meant here by 'Israel' is clear in Matthew,

Joseph went with the boy into Egypt, so that what had been said by the prophet might be fulfilled, Out of Egypt have I called My son. Matthew 2:14-15.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#3798

学习本章节

  
/10837  
  

3798. That Jacob came near and rolled the stone from over the mouth of the well' means that the Lord, by virtue of natural good, disclosed the interior contents of the Word. This is clear from the representation of 'Jacob' as the Lord's Divine Natural, dealt with already, here as regards the good in it, and from the meaning of 'rolling the stone from over the mouth of the well' as disclosing the interior contents of the Word, dealt with in 3769, 3771, 3773, 3789. The reason why the highest sense here means that the Lord by virtue of natural good disclosed the interior contents of the Word is that 'Jacob' here represents good within the Natural. For Jacob takes on the representation of good because truth had now to be allied to it through the affection which 'Rachel' represents, see just above in 3775, 3793; and it is by virtue of good that the interior contents of the Word are disclosed, 3773.

[2] It is plainly evident that the Word is disclosed by virtue of good. Everyone looks from the love present in him at the things that belong to that love; and what he sees he calls truths because these are in harmony with it. Everyone's love holds the light of his life within it, for love is like a flame which radiates light. The nature of a person's love or flame therefore determines that of the light of truth with him. Those who are stirred by a love of good are able to see the things belonging to that love, and so to see the truths that are in the Word. They do so according to the amount and the quality of their love of good, for light or intelligence flows in from heaven, that is, from the Lord by way of heaven. This is why, as already stated, no one is able to see and acknowledge the interior contents of the Word except one whose life is governed by good.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.