¹ ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃

² ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם׃

³ וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃

⁴ וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃

⁵ וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃

⁶ ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם׃

⁷ ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה׃

⁸ ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה [כ= יעשה] [ק= יעש] יהוה עםכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי׃

⁹ יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃

¹⁰ ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך׃

¹¹ ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃

¹² שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃

¹³ הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד םכם כי־יצאה בי יד־יהוה׃

¹⁴ ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃

¹⁵ ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך׃

¹⁶ ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃

¹⁷ באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃

¹⁸ ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃

¹⁹ ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃

²⁰ ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד׃

²¹ אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע* לי׃

²² ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃

¹ ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

² ויאמר יעקב אל־ביתו ואל כל־אשר עמו הסרו את־אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

³ ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

⁴ ויתנו* אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשר בידם ואת־הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם־שכם׃

⁵ ויסעו ויהי חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

⁶ ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל־העם אשר־עמו׃

⁷ ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

⁸ ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ ף

⁹ וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

¹⁰ ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמכ* עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃

¹¹ ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

¹² ואת־הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את־הארץ׃

¹³ ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃

¹⁴ ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

¹⁵ ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃

¹⁶ ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

¹⁷ ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה לך בן׃

¹⁸ ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין׃

¹⁹ ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה* הוא בית לחם׃

²⁰ ויצב יעקב מצבה על־קברתה הוא מצבת קברת־רחל* עד־היום׃

²¹ ויסע ישראל ויט אהלה* מהלאה למגדל־עדר׃

²² ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ף ויהיו בני־יעקב שנים עשר׃

²³ בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן׃

²⁴ בני רחל יוסף ובנימן׃

²⁵ ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

²⁶ ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם׃

²⁷ ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ* אשר־גר־שם אברהם ויצחק׃

²⁸ ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

²⁹ ויגוע יצחק וימת ויאסף אל־עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ ף