新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第9章

学习

   

1 ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃

3 כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃

4 אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5 ואך את־דםכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ ס

8 ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃

9 ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃

10 ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12 ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13 את־קשתי נתתי בעןן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14 והיה בענני עןן על־הארץ ונראתה הקשת בעןן׃

15 וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃

16 והיתה הקשת בעןן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃

17 ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ ף

18 ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19 שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21 וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃*

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃

23 ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו* על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃

28 ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29 ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#1068

学习本章节

  
/10837  
  

1068. That 'Noah began to be a man of the ground' means in general a person who has been instructed from matters of doctrine concerning faith is clear from the meaning of 'the ground', dealt with already in 268, 566, as the member of the Church, or what amounts to the same, the Church. For if the Church is to exist at all the individual must be the Church. The Church is called 'the ground' from the fact that it receives the seeds of faith, which are the truths and goods of faith. 'The ground' is distinguished from 'the earth' or 'the land' - which, as has been shown, also means the Church - as faith is from charity. As charity includes faith within itself so does earth or land include the ground. Consequently when the Church is dealt with in general it is called 'the earth' or 'the land', and when dealt with specifically it is called 'the ground', as here. For that which is general is a complex whole consisting of the things deriving from it. The matters of doctrine which the members of the Ancient Church possessed had come down, as stated already, from revelations and perceptions of the Most Ancient Church which had been preserved, and in which they had faith, such as those we have today in the Word. Those matters of doctrine were their Word. 'Noah began to be a man of the ground' therefore means a person who has been instructed from matters of doctrine concerning faith.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org