圣经文本

 

Bereshit第9章

学习

   

1 ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃

3 כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃

4 אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5 ואך את־דםכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ ס

8 ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃

9 ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃

10 ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12 ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13 את־קשתי נתתי בעןן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14 והיה בענני עןן על־הארץ ונראתה הקשת בעןן׃

15 וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃

16 והיתה הקשת בעןן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃

17 ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ ף

18 ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19 שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21 וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃*

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃

23 ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו* על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃

28 ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29 ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#1054

学习本章节

  
/10837  
  

1054. 'I see it' means that he is such as can be regenerated. This is clear from the fact that in reference to the Lord the expression 'seeing someone' means knowing his character. For the Lord knows all people from eternity and has no need to see the character of anyone. When someone is such as can be regenerated, the Lord is spoken of as 'seeing him', as He is also said 'to lift up His face on him'. When however he is unable to be regenerated, the Lord is not spoken of as seeing him or of lifting up His face on him, but is spoken of as 'turning His eyes or face away from him', though it is not the Lord who turns these away but man. Consequently in previous verses where the subject has been the whole human race among whom very many are not able to be regenerated, the wording is not 'when I see the bow in the cloud', but when the bow is seen in the cloud', verse 14. The same applies to the Lord's seeing as to His remembering, which means in the internal sense having mercy, as dealt with above in 840, 1049. See what has appeared already in 626.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.