圣经文本

 

Bereshit第49章

学习

   

1 ויקרא יעקב אל־בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר־יקרא אתכם באחרית הימים׃

2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם׃

3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

4 פחז כמים אל־תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ ף

5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

6 בסדם אל־תבא נפשי בקהלם אל־תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו־שור׃

7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ ס

8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃

9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

10 לא־יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי־יבא [כ= שילה] [ק= שילו] ולו יקהת עמים׃

11 אסרי לגפן [כ= עירה] [ק= עירו] ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם־ענבים [כ= סותה] [ק= סותו]׃

12 חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב׃ ף

13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על־צידן׃ ס

14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

15 וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד׃ ס

16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

17 יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור׃

18 לישועתך קויתי יהוה׃

19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ ס

20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך׃ ס

21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי־שפר׃ ס

22 בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור׃

23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברךך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

26 ברכת אביך גברו על־ברכת הורי עד־תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ ף

27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

28 כל־אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר־דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על־פני־ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את־השדה מאת עפרן החתי לאחזת־קבר׃

31 שמה קברו את־אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את־יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את־לאה׃

32 מקנה השדה והמערה אשר־בו מאת בני־חת׃

33 ויכל יעקב לצות את־בניו ויאסף רגליו אל־המטה ויגוע ויאסף אל־עמיו׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#3861

学习本章节

  
/10837  
  

3861. 'And she called his name Reuben' means the essential nature of it, which is described. This is clear from the meaning of 'name' and 'calling the name' as the essential nature, dealt with in 144, 145, 1754, 1896, 2009, 2724, 3006, 3421. That nature itself is described by the statement, 'Because Jehovah has seen my affliction, for now my husband will love me', the literal meaning of the name Reuben. Spiritually however all names in the Word mean real things, as has been shown often, see 1224, 1264, 1876, 1888; and among me ancients when a name was given it meant some state, 340, 1946, 2643, 3422. Here it will be seen that the names of all the sons of Jacob mean the universal attributes of the Church. Also one specific universal attribute has been combined within each name, but what that attribute is no one can possibly know unless he knows the internal sense embodied in the words from which each son's name is derived. That is, he needs to know the internal sense embodied in 'has seen' from which Reuben is derived, and in 'has heard' from which Simeon is derived, and in 'has clung to' from which Levi is derived, and in 'to confess' from which Judah is derived, and so on with all the other sons.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.