¹ ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃

² ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃

³ ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם׃

⁴ אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם־עלה ויוסף ישית ידו על־עיניך׃

⁵ ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני־ישראל את־יעקב אביהם ואת־טפם ואת־נשיהם בעגלות אשר־שלח פרעה לשאת אתו׃

⁶ ויקחו את־מקניהם ואת־רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל־זרעו אתו׃

⁷ בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל־זרעו הביא אתו מצרימה׃ ס

⁸ ואלה שמות בני־ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃

⁹ ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃

¹⁰ ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית׃

¹¹ ובני לוי גרשון קהת ומררי׃

¹² ובני יהודה ער ואוןן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואוןן בארץ כנען ויהיו בני־פרץ חצרון וחמול׃

¹³ ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃

¹⁴ ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃

¹⁵ אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל־נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃

¹⁶ ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃

¹⁷ ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃

¹⁸ אלה בני זלפה אשר־נתן לבן ללאה בתו ותלד את־אלה ליעקב שש עשרה נפש׃

¹⁹ בני רחל אשת יעקב* יוסף ובנימן׃

²⁰ ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן אן את־מנשה ואת־אפרים׃

²¹ ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃

²² אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל־נפש ארבעה עשר׃

²³ ובני־דן חשים׃

²⁴ ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃

²⁵ אלה בני בלהה אשר־נתן לבן לרחל בתו ותלד את־אלה ליעקב כל־נפש שבעה׃

²⁶ כל־הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני־יעקב כל־נפש ששים ושש׃

²⁷ ובני יוסף אשר־ילד־לו במצרים נפש שנים כל־הנפש לבית־יעקב הבאה מצרימה שבעים׃ ף

²⁸ ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃

²⁹ ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת־ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על־צואריו ויבך על־צואריו עוד׃

³⁰ ויאמר ישראל אל־יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את־פניך כי עודך חי׃

³¹ ויאמר יוסף אל־אחיו ואל־בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית־אבי אשר בארץ־כנען באו אלי׃

³² והאנשים רעי צאן כי־אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל־אשר להם הביאו׃

³³ והיה כי־יקרא לכם פרעה ואמר מה־מעשיכם׃

³⁴ ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן׃

¹ וישמע את־דברי בני־לבן לאמר לקח יעקב את כל־אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל־הכבד הזה׃

² וירא יעקב את־פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

³ ויאמר יהוה אל־יעקב שוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

⁴ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל־צאנו׃

⁵ ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

⁶ ואתנה ידעתן כי בכל־כחי עבדתי את־אביכן׃

⁷ ואביכן התל בי והחלפ* את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃

⁸ אם־כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן נקדים ואם־כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן עקדים׃

⁹ ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃

¹⁰ ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים׃

¹¹ ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

¹² ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך׃

¹³ אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך׃

¹⁴ ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

¹⁵ הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו׃

¹⁶ כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

¹⁷ ויקם יעקב וישא את־בניו ואת־נשיו על־הגמלים׃

¹⁸ וינהג את־כל־מקנהו ואת־כל־רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל־יצחק אביו ארצה כנען׃

¹⁹ ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה׃

²⁰ ויגנב יעקב את־לב לבן הארמי על־בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

²¹ ויברח הוא וכל־אשר־לו ויקם ויעבר את־הנהר וישם את־פניו הר הגלעד׃

²² ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

²³ ויקח את־אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

²⁴ ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

²⁵ וישג לבן את־יעקב ויעקב תקע את־אהלו בהר ולבן תקע את־אחיו בהר הגלעד׃

²⁶ ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את־לבבי ותנהג את־בנתי כשביות חרב׃

²⁷ למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא־הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

²⁸ ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

²⁹ יש־לאל ידי לעשות עםכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

³⁰ ועתה הלך הלכת כי־נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את־אלהי׃

³¹ ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן־תגזל את־בנותיך מעמי׃

³² עם אשר תמצא את־אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר־לך מה עמדי וקח־לך ולא־ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

³³ ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

³⁴ ורחל לקחה את־התרפים ותשםם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא׃

³⁵ ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים׃

³⁶ ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה־פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

³⁷ כי־מששת את־כל־כלי מה־מצאת מכל כלי־ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

³⁸ זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנכ* לא אכלתי׃

³⁹ טרפה לא־הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

⁴⁰ הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

⁴¹ זה־לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע־עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את־משכרתי עשרת מנים׃

⁴² לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע* כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

⁴³ ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

⁴⁴ ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

⁴⁵ ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

⁴⁶ ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל׃

⁴⁷ ויקרא־לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

⁴⁸ ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על־כן קרא־שמו גלעד׃

⁴⁹ והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

⁵⁰ אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

⁵¹ ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

⁵² עד הגל הזה ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר אליך את־הגל הזה ואם־אתה לא־תעבר אלי את־הגל הזה ואת־המצבה הזאת לרעה׃

⁵³ אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

⁵⁴ ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃