新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第37章

学习

   

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־אביהם׃

3 וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

4 ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

6 ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

10 ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

11 ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃

12 וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם׃

13 ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

14 ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃

16 ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

19 ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

22 ויאמר אלהם ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃

23 ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

25 וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

26 ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃

29 וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃

30 וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃

31 ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃

32 וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃

35 ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

36 והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4786

学习本章节

  
/10837  
  

4786. 'And his father wept for him' means interior mourning. This is clear from the meaning of 'weeping' as the extremity of grief and sadness, and so as interior mourning. In the ancient Churches the external practices by which, internal things were represented included those of wailing and weeping over the dead. Their wailing and weeping meant interior mourning, although their actual mourning was not interior. One reads the following, for example, about the Egyptians who had set out with Joseph to bury Jacob,

When they came to the threshing-floor of Atad which is at the crossing of the Jordan they wailed there with an exceedingly great and grievous wailing, and he mourned for his father seven days. And the inhabitants of the land, the Canaanites, saw the mourning at the threshing-floor of Atad, and they said, This is a grievous mourning by the Egyptians. Genesis 50:10-11.

And one reads about David weeping over Abner,

They buried Abner in Hebron, and the king lifted up his voice and wept at the grave of Abner; and all the people wept. 2 Samuel 3:32.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org