圣经文本

 

Bereshit第35章

学习

   

1 ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל־ביתו ואל כל־אשר עמו הסרו את־אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו* אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשר בידם ואת־הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם־שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל־העם אשר־עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ ף

9 וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמכ* עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת־הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את־הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה* הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על־קברתה הוא מצבת קברת־רחל* עד־היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה* מהלאה למגדל־עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ף ויהיו בני־יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ* אשר־גר־שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל־עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#4543

学习本章节

  
/10837  
  

4543. 'And Jacob said to his household, and to all who were with him' means the arrangement within the kind of natural good that existed at that point. This is clear from the meaning of 'saying to his household, and to all who were with him' as arrangement, and from the representation of 'Jacob' here as natural good, dealt with above in 4538. The reason 'saying to his household, and to all who were with him' means arrangement is that in what follows next the subject in the internal sense is the arrangement of truths by good; for when spiritual good, dealt with above in 4538, starts to play the leading role in the natural mind it arranges into order the truths that are there.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.