新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第26章

学习

   

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים גררה׃

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3 גור* בארץ הזאת ואהיה עמך ואברךך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4 והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5 עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6 וישב יצחק בגרר׃

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה היא׃

8 ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה׃

10 ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם׃

11 ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד׃

14 ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15 וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16 ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת־ממנו* מאד׃

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם׃

18 וישב יצחק ויחפר את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו׃

19 ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים׃

20 ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה׃

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23 ויעל משם באר שבע׃

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו׃

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28 ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29 אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33 ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה׃ ס

34 ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי׃

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#3459

学习本章节

  
/10837  
  

3459. 'And swore, a man to his brother' means confirmation with those who do the good of truth. This is clear from the meaning of 'swearing' or of 'an oath' as confirmation, dealt with in 2842, 3037, 3375, and from the meaning of 'a man to his brother' as the good of truth, or what amounts to the same, one who is governed by that truth - 'man' meaning truth, see 265, 749, 1007, 3134, 3309, and 'brother' good, 2360. For what the good of truth is, see 3295, 3332. This good occurs with those represented here by Abimelech or by the Philistines, of whom Abimelech was the king, that is to say, those who make faith the essential thing of the Church and rank it above charity. No other good exists with such persons than the good of truth. Indeed they extract and draw out of the Word nothing else than references to faith and so to truth. They hardly notice references to good and so to life, and as a consequence they become more firmly convinced by matters of doctrine concerning faith and not by any concerning charity. When they do perform a good action it is one prescribed by matters of doctrine concerning faith. Good prescribed by these is called the good of truth.

[2] The Lord does indeed join Himself to those with whom this good exists, but not in the same way as He does to those who do the good of charity, for love and charity constitute spiritual conjunction, but not so faith except through love and charity. It is for this reason that the words used are not 'they made a covenant with Isaac' but 'they swore, a man to his brother'; for 'a covenant' has reference to good, which is the good of love and charity, whereas 'an oath' has reference to truth, which is the truth of faith, 3375. Also 'dwelling together' meant by 'a feast', 3456, is used in reference to those who do the good of truth. From people such as these in the next life I have been given to know that they have been separated from those who do the good of charity; for the latter are joined more nearly to the Lord than the former, since the former's good is so to speak hard and inflexible, and not communicable, and so is not in heaven but on the threshold of heaven.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org