新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第26章

学习

   

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים גררה׃

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3 גור* בארץ הזאת ואהיה עמך ואברךך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4 והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5 עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6 וישב יצחק בגרר׃

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה היא׃

8 ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה׃

10 ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם׃

11 ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד׃

14 ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15 וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16 ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת־ממנו* מאד׃

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם׃

18 וישב יצחק ויחפר את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו׃

19 ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים׃

20 ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה׃

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23 ויעל משם באר שבע׃

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו׃

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28 ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29 אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33 ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה׃ ס

34 ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי׃

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2719

学习本章节

  
/10837  
  

2719. The subject dealt with first in this chapter is the Lord's Rational, which was made Divine and is represented by Isaac, also the merely human rational that was separated from Him and is represented by the son of Hagar the Egyptian. Immediately after that the subject is the spiritual Church which was saved by means of the Lord's Divine Human, and is represented by Hagar and her boy. Now the subject is the doctrine of faith that was to be of service to that Church, that is to say, the merely human rational ideas based on facts were allied to it, which ideas are represented by 'Abimelech and Phicol'. This alliance is meant by 'the covenant' that Abraham made with them. Those rational ideas are appearances that come not from a Divine but from a human origin. They were allied to it for the reason that without them the spiritual Church would not be able to have any grasp of doctrine and so would not receive it. For, as shown in 2715, the member of the spiritual Church, compared with the member of the celestial Church, dwells in obscurity, and doctrine has therefore to be shrouded in appearances such as make up human thought and affection, though these appearances must not be so at variance that Divine Good cannot find in them some receptacle for itself. Since a description occurs again, in Chapter 26, of Abimelech, and of a covenant, though in that place he makes it with Isaac, and since the subject in the internal sense is the rational ideas and the factual knowledge linked a second time to the doctrine of faith, let merely a summary explanation be given of what is contained at this point in the internal sense. A clearer understanding of these matters will emerge from the explanation of Chapter 26.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org