¹ ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃

² ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי׃

³ ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

⁴ כי אל־ארצי ואל־מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

⁵ ויאמר אליו העבד אולי לא־תאבה האשה ללכת אחרי אל־הארץ הזאת ההשב אשיב את־בנך אל־הארץ אשר־יצאת משם׃

⁶ ויאמר אליו אברהם השמר לך פן־תשיב את־בני שמה׃

⁷ יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

⁸ ואם־לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את־בני לא תשב שמה׃

⁹ וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃

¹⁰ ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃

¹¹ ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

¹² ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃

¹³ הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

¹⁴ והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃

¹⁵ ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃

¹⁶ והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

¹⁷ וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃

¹⁸ ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃

¹⁹ ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃

²⁰ ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו׃

²¹ והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃

²² ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃

²³ ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃

²⁴ ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃

²⁵ ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃

²⁶ ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

²⁷ ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

²⁸ ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

²⁹ ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃

³⁰ ויהי כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־העין׃

³¹ ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

³² ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

³³ [כ= ויישם] [ק= ויושם] לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃

³⁴ ויאמר עבד אברהם אנכי׃

³⁵ ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

³⁶ ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃

³⁷ וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

³⁸ אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃

³⁹ ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃

⁴⁰ ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרךך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

⁴¹ אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

⁴² ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

⁴³ הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃

⁴⁴ ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃

⁴⁵ אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

⁴⁶ ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

⁴⁷ ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃

⁴⁸ ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃

⁴⁹ ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃

⁵⁰ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃

⁵¹ הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃

⁵² ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

⁵³ ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

⁵⁴ ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

⁵⁵ ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

⁵⁶ ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

⁵⁷ ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃

⁵⁸ ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃

⁵⁹ וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃

⁶⁰ ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

⁶¹ ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃

⁶² ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

⁶³ ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

⁶⁴ ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃

⁶⁵ ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

⁶⁶ ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃

⁶⁷ ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ ף

¹ Abraham took another wife, and her name was Keturah.

² She bore him Zimran, Jokshan, Medan, Midian, Ishbak, and Shuah.

³ Jokshan became the father of Sheba, and Dedan. The sons of Dedan were Asshurim, Letushim, and Leummim.

⁴ The sons of Midian: Ephah, Epher, Hanoch, Abida, and Eldaah. All these were the children of Keturah.

⁵ Abraham gave all that he had to Isaac,

⁶ but to the sons of Abraham's concubines, Abraham gave gifts. He sent them away from Isaac his son, while he yet lived, eastward, to the east country.

⁷ These are the days of the years of Abraham's life which he lived: one hundred seventy-five years.

⁸ Abraham gave up the spirit, and died in a good old age, an old man, and full of years, and was gathered to his people.

⁹ Isaac and Ishmael, his sons, buried him in the cave of Machpelah, in the field of Ephron, the son of Zohar the Hittite, which is before Mamre,

¹⁰ the field which Abraham purchased of the children of Heth. Abraham was buried there with Sarah, his wife.

¹¹ It happened after the death of Abraham that God blessed Isaac, his son. Isaac lived by Beer Lahai Roi.

¹² Now this is the history of the generations of Ishmael, Abraham's son, whom Hagar the Egyptian, Sarah's handmaid, bore to Abraham.

¹³ These are the names of the sons of Ishmael, by their names, according to the order of their birth: the firstborn of Ishmael, Nebaioth, then Kedar, Adbeel, Mibsam,

¹⁴ Mishma, Dumah, Massa,

¹⁵ Hadad, Tema, Jetur, Naphish, and Kedemah.

¹⁶ These are the sons of Ishmael, and these are their names, by their villages, and by their encampments: twelve princes, according to their nations.

¹⁷ These are the years of the life of Ishmael: one hundred thirty-seven years. He gave up the spirit and died, and was gathered to his people.

¹⁸ They lived from Havilah to Shur that is before Egypt, as you go toward Assyria. He lived opposite all his relatives.

¹⁹ This is the history of the generations of Isaac, Abraham's son. Abraham became the father of Isaac.

²⁰ Isaac was forty years old when he took Rebekah, the daughter of Bethuel the Syrian of Paddan Aram, the sister of Laban the Syrian, to be his wife.

²¹ Isaac entreated Yahweh for his wife, because she was barren. Yahweh was entreated by him, and Rebekah his wife conceived.

²² The children struggled together within her. She said, "If it be so, why do I live?" She went to inquire of Yahweh.

²³ Yahweh said to her, "Two nations are in your womb. Two peoples will be separated from your body. The one people will be stronger than the other people. The elder will serve the younger."

²⁴ When her days to be delivered were fulfilled, behold, there were twins in her womb.

²⁵ The first came out red all over, like a hairy garment. They named him Esau.

²⁶ After that, his brother came out, and his hand had hold on Esau's heel. He was named Jacob. Isaac was sixty years old when she bore them.

²⁷ The boys grew. Esau was a skillful hunter, a man of the field. Jacob was a quiet man, living in tents.

²⁸ Now Isaac loved Esau, because he ate his venison. Rebekah loved Jacob.

²⁹ Jacob boiled stew. Esau came in from the field, and he was famished.

³⁰ Esau said to Jacob, "Please feed me with that same red stew, for I am famished." Therefore his name was called Edom.

³¹ Jacob said, "First, sell me your birthright."

³² Esau said, "Behold, I am about to die. What good is the birthright to me?"

³³ Jacob said, "Swear to me first." He swore to him. He sold his birthright to Jacob.

³⁴ Jacob gave Esau bread and stew of lentils. He ate and drank, rose up, and went his way. So Esau despised his birthright.