新基督教圣经研究

圣经文本

 

Bereshit第19章

学习

   

1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער־סדם וירא־לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

2 ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

3 ויפצר־בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל־ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על־הבית מנער ועד־זקן כל־העם מקצה׃

5 ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשימ* אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

7 ויאמר אל־נא אחי תרעו׃

8 הנה־נא לי שתי בנות אשר לא־ידעו איש אוציאה־נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל־תעשו דבר כי־על־כן באו בצל קרתי׃

9 ויאמרו גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

10 וישלחו האנשים את־ידם ויביאו את־לוט אליהם הביתה ואת־הדלת סגרו׃

11 ואת־האנשים אשר־פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד־גדול וילאו למצא הפתח׃

12 ויאמרו* האנשים אל־לוט עד מי־לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר־לך בעיר הוצא מן־המקום׃

13 כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

14 ויצא לוט וידבר אל־חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית יהוה את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר׃

16 ויתמהמה ויחזקו* האנשים בידו וביד־אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה׃

18 ויאמר לוט אלהם אל־נא אדני׃

19 הנה־נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את־נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן־תדבקני הרעה ומתי׃

20 הנה־נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את־העיר אשר דברת׃

22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד־באך שמה על־כן קרא שם־העיר צוער׃

23 השמש יצא על־הארץ ולוט בא צערה׃

24 ויהוה המטיר על־סדם ועל־עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן־השמים׃

25 ויהפך את־הערים האל ואת כל־הככר ואת כל־ישבי הערים וצמח האדמה׃

26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

27 וישכם אברהם בבקר אל־המקום אשר־עמד שם את־פני יהוה׃

28 וישקף על־פני סדם ועמרה ועל־כל־פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

29 ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט׃

30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

31 ותאמר הבכירה אל־הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל־הארץ׃

32 לכה נשקה את־אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

33 ותשקין את־אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את־אביה ולא־ידע בשכבה ובקומה׃

34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל־הצעירה הן־שכבתי אמש את־אבי נשקנו יין גם־הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

35 ותשקין גם בלילה ההוא את־אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא־ידע בשכבה ובקמה׃

36 ותהרין שתי בנות־לוט מאביהן׃

37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי־מואב עד־היום׃

38 והצעירה גם־הוא ילדה בן ותקרא שמו בן־עמי הוא אבי בני־עמון עד־היום׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2367

学习本章节

  
/10837  
  

2367. The implications of 'the shadow of the roof' meaning within a general obscure [perception of that good] are that with man, even one who is regenerate, the perception of good and truth lies in obscurity, the more so with him whose worship is external, who is represented here by Lot. When a person is engrossed in bodily things, that is, during his lifetime, his affections, like his perceptions, are very general and therefore very obscure, however much he imagines that they are not so. There are myriads upon myriads of parts to each tiny affection, as there are to each idea comprising his perception, which to him appears to be a simple entity. This in the Lord's Divine mercy will be shown when the subject of affections and ideas is reached. Man is sometimes able, when he reflects, to examine and describe a few of the things within him; but countless, indeed limitless, things lie unseen which neither do nor can enter his awareness as long as he is living in the body but which do become visible once bodily and worldly things have been put away.

[2] This becomes quite clear from the fact that a person with whom the good that flows from love and charity exists, on crossing over into the next life, passes from an obscure into a clearer life, as if from a kind of night into day. And to the extent he has entered the Lord's heaven the clearer is the light until he reaches the light in which angels live, whose light of intelligence and wisdom lies beyond description. The inferior light in which man lives is in comparison like darkness. This is why it is said here that they came under the shadow of his roof, the meaning of which is that those represented by Lot dwell in their general [perception]. That is to say, they know very little about the Lord's Divinity and His Holiness but they nevertheless acknowledge and believe that His Divinity and His Holiness do exist and that they reside within the good of charity, that is, among those in whom that good is present.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org