新基督教圣经研究

圣经文本

 

Yechezchial第48章

学习

   

1 ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל־יד דרך־חתלן לבוא־חמת חצר עיןן גבול דמשק צפונה אל־יד חמת והיו־לו פאת־קדים הים דן אחד׃

2 ועל גבול דן מפאת קדים עד־פאת־ימה אשר אחד׃

3 ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד־פאת־ימה נפתלי אחד׃

4 ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד־פאת־ימה מנשה אחד׃

5 ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד־פאת־ימה אפרים אחד׃

6 ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד־פאת־ימה ראובן אחד׃

7 ועל גבול ראובן מפאת קדים עד־פאת־ימה יהודה אחד׃

8 ועל גבול יהודה מפאת קדים עד־פאת־ימה תהיה התרומה אשר־תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד־פאת־ימה והיה המקדש בתוכו׃

9 התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃

10 ולאלה תהיה תרומת־הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש־יהוה בתוכו׃

11 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא־תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃ ס

12 והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל־גבול הלוים׃

13 והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל־ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃

14 ולא־ימכרו ממנו ולא ימר ולא [כ= יעבור] [ק= יעביר] ראשית הארץ כי־קדש ליהוה׃

15 וחמשת אלפים הנותר ברחב על־פני חמשה ועשרים אלף חל־הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר [כ= בתוכה] [ק= בתוכו]׃

16 ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת־נגב חמש [כ= חמש] [ק= זז] מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת־ימה חמש מאות וארבעת אלפים׃

17 והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים׃

18 והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה [כ= תבואתה] [ק= תבואתו] ללחם לעבדי העיר׃

19 והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל׃

20 כל־התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את־תרומת הקדש אל־אחזת העיר׃

21 והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת־הקדש ולאחזת העיר אל־פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד־גבול קדימה וימה על־פני חמשה ועשרים אלף על־גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית [כ= בתוכה] [ק= בתוכו]׃

22 ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה׃

23 ויתר השבטים מפאת קדימה עד־פאת־ימה בנימן אחד׃

24 ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד־פאת־ימה שמעון אחד׃

25 ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד־פאת־ימה יששכר אחד׃

26 ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד־פאת־ימה זבולן אחד׃

27 ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד־פאת־ימה גד אחד׃

28 ועל גבול גד אל־פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על־הים הגדול׃

29 זאת הארץ אשר־תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם נאם אדני יהוה׃ ף

30 ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה׃

31 ושערי העיר על־שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד׃

32 ואל־פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד׃

33 ופאת־נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד׃

34 פאת־ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד׃

35 סביב שמנה עשר אלף ושם־העיר מיום יהוה שמה׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Explained#751

学习本章节

  
/1232  
  

751. Therefore rejoice, ye heavens, and ye that dwell in them.- That this signifies the salvation and consequent joy of those who become spiritual by the reception of Divine Truth, is evident from the signification of rejoicing, as denoting joy on account of salvation; from the signification of the heavens, as denoting those who are spiritual (concerning which we shall speak presently); and from the signification of ye that dwell, as denoting those who live, here spiritually. That to dwell signifies to live, may be seen above (n. 133, 479, 662). The heavens signify those who are spiritual, because all who are in the heavens are spiritual, and because men who have become spiritual are also in the heavens, although they are in the world as to the body; therefore ye that dwell in the heavens means not only angels, but also men, for every man with whom the interior mind, which is called the spiritual mind, has been opened, is in the heavens, indeed, he also sometimes appears amongst the angels there. That this is so, has not been known in the world up to the present time. It must therefore be understood, that man as to his spirit is among spirits and angels, and indeed in that society of them into which he is to come after death. The reason of this is that the spiritual mind of man is formed exactly according to the image of heaven, and in such a way that it is a heaven in least form; consequently that mind, although still in the body, must nevertheless be where its form is. But this has been more fully dealt with in Heaven and Hell 51-58), where it is shown that every angel, and also every man as to his interiors, if he be spiritual, is a heaven in its least form, corresponding to heaven in its greatest form. For this reason where the Word treats of the creation of heaven and earth, the internal and external church is in general meant, and, in particular, the internal and external man, that is the spiritual and natural man. From these things it is evident that the heavens and those that dwell in them signify all who are there, and also those men who are becoming spiritual by the reception of Divine Truth in doctrine and life.

  
/1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org