新基督教圣经研究

圣经文本

 

Yechezchial第33章

学习

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם דבר אל־בני־עמך ואמרת אליהם ארץ כי־אביא עליה חרב ולקחו עם־הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃

3 וראה את־החרב באה על־הארץ ותקע בשופר והזהיר את־העם׃

4 ושמע השמע את־קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃

5 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃

6 והצפה כי־יראה את־החרב באה ולא־תקע בשופר והעם לא־נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד־הצפה אדרש׃ ס

7 ואתה בן־אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃

8 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

9 ואתה כי־הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא־שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃ ס

10 ואתה בן־אדם אמר אל־בית ישראל כן אמרתם לאמר כי־פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃

11 אמר אליהם חי־אני נאם אדני יהוה אם־אחפץ במות הרשע כי אם־בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃ ף

12 ואתה בן־אדם אמר אל־בני־עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא־יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃

13 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא־בטח על־צדקתו ועשה עול כל־[כ= צדקתו] [ק= צדקתיו] לא תזכרנה ובעולו אשר־עשה בו ימות׃

14 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃

15 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃

16 כל־[כ= חטאתו] [ק= חטאתיו] אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃

17 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא־יתכן׃

18 בשוב־צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃

19 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃

20 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃ ף

21 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא־אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃

22 ויד־יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את־פי עד־בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃ ף

23 ויהי דבר־יהוה* אלי לאמר׃

24 בן־אדם ישבי החרבות האלה על־אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃ ס

25 לכן אמר אליהם כה־אמר אדני יהוה על־הדם תאכלו ועינכם תשאו אל־גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃

26 עמדתם על־חרבכם עשיתן תועבה ואיש את־אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃ ס

27 כה־תאמר אלהם כה־אמר אדני יהוה חי־אני אם־לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על־פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃

28 ונתתי את־הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

29 וידעו כי־אני יהוה בתתי את־הארץ שממה ומשמה על כל־תועבתם אשר עשו׃ ס

30 ואתה בן־אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר־חד את־אחד איש את־אחיו לאמר באו־נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃

31 ויבואו אליך כמבוא־עם וישבו לפניך עמי ושמעו את־דבריך ואותם לא יעשו כי־עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃

32 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את־דבריך ועשים אינם אותם׃

33 ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

The Lord#29

学习本章节

  
/65  
  

29. The Lord Made His Human Nature Divine out of the Divine Nature within Himself, and in This Way Became One with the Father

According to the church’s doctrinal statement accepted throughout the Christian world,

Our Lord Jesus Christ, the Son of God, is both God and a human being. Although he is God and a human being, yet he is not two, but one Christ. He is one because the divine nature took the human nature to itself. Indeed, he is one altogether, because he is one person. Therefore as the soul and the body make one human being, so God and a human being is one Christ .

These words are quoted from the Athanasian statement of faith, which is accepted throughout the Christian world. These are that statement’s essential points concerning the oneness of what is divine and what is human in the Lord. Other points concerning the Lord in that statement will be explained in their proper places.

This shows us very clearly that according to the statement of faith of the Christian church, the divine and human natures in the Lord are not two but one, just as the soul and the body is one human being, and that the divine nature took the human nature to itself.

[2] It follows from this that the divine nature cannot be separated from the human or the human from the divine, because separating them would be like separating soul and body. Everyone will acknowledge this who reads the passages about the Lord’s birth cited above (see 19, 21 ) from two Gospels (Luke 1:26-35 and Matthew 1:18-25). It is obvious from these passages that Jesus was conceived by Jehovah God and borne by the Virgin Mary. This means that there was something divine within him, and that this was his soul.

Now, since his soul was the actual divine nature of the Father, it follows that his body or human side was made divine as well, for where the one is, the other must also be. In this way and in no other way the Father and the Son are one, the Father in the Son and the Son in the Father, and all that is the Son’s is the Father’s, and all that is the Father’s is the Son’s, as the Lord himself tells us in the Word [John 17:10].

[3] But how this union was brought about I need to explain in the following sequence:

1. The Lord from eternity is Jehovah.

2. The Lord from eternity, or Jehovah, took on a human nature for the purpose of saving us.

3. He made the human nature divine from the divine nature within himself.

4. He made the human nature divine by the trials to which he made himself vulnerable.

5. The complete union of the divine nature and the human nature in him was accomplished by the suffering on the cross, which was his last trial.

6. Step by step he took off the human nature he had taken on from his mother and put on a human nature from what was divine within him, which is the divine human nature and the Son of God.

7. In this way, God became human on both the first [or innermost] level and the last [or outermost] level.

  
/65  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

圣经文本

 

Ezekiel第12章:2-3

学习

      

2 Son of man, you dwell in the midst of the rebellious house, who have eyes to see, and don't see, who have ears to hear, and don't hear; for they are a rebellious house.

3 Therefore, you son of man, prepare your stuff for moving, and move by day in their sight; and you shall move from your place to another place in their sight: it may be they will consider, though they are a rebellious house.

      

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org