新基督教圣经研究

圣经文本

 

Yechezchial第21章

学习

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב׃

3 ואמרת ליער הנגב שמע דבר־יהוה כה־אמר אדני יהוה הנני מצית־בך אש ואכלה בך כל־עץ־לח וכל־עץ יבש לא־תכבה להבת שלהבת ונצרבו־בה כל־פנים מנגב צפונה׃

4 וראו כל־בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

5 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃ ף

6 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

7 בן־אדם שים פניך אל־ירושלם והטף אל־מקדשים והנבא אל־אדמת ישראל׃

8 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

9 יען אשר־הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל־כל־בשר מנגב צפון׃

10 וידעו כל־בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃ ס

11 ואתה בן־אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

12 והיה כי־יאמרו אליך על־מה אתה נאנח ואמרת אל־שמועה כי־באה ונמס כל־לב ורפו כל־ידים וכהתה כל־רוח וכל־ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃ ף

13 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

14 בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם־מרוטה׃

15 למען טבח טבח הוחדה למען־היה־לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל־עץ׃

16 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא־הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד־הורג׃

17 זעק והילל בן־אדם כי־היא היתה בעמי היא בכל־נשיאי ישראל מגורי אל־חרב היו את־עמי לכן ספק אל־ירך׃

18 כי בחן ומה אם־גם־שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃ ף

19 ואתה בן־אדם הנבא והך כף אל־כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

20 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל־שעריהם נתתי אבחת־חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

21 התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

22 וגם־אני אכה כפי אל־כפי והנחתי חמתי אני יהוה דברתי׃ ף

23 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

24 ואתה בן־אדם שים־לך שנים דרכים לבוא חרב מלך־בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך־עיר ברא׃

25 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני־עמון ואת־יהודה בירושלם בצורה׃

26 כי־עמד מלך־בבל אל־אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם־קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

27 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על־שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

28 והיה להם [כ= כקסום] [ק= כקסם]־שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא־מזכיר עון להתפש׃ ף

29 לכן כה־אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃ ף

30 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר־בא יומו בעת עון קץ׃ ס

31 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא־זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

32 עוה עוה עוה אשימנה גם־זאת לא היה עד־בא אשר־לו המשפט ונתתיו׃ ף

33 ואתה בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל־בני עמון ואל־חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

34 בחזות לך שוא בקסם־לך כזב לתת אותך אל־צוארי חללי רשעים אשר־בא יוםם בעת עון קץ׃

35 השב אל־תערה במקום אשר־נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

36 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

37 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Apocalypse Revealed#401

学习本章节

  
/962  
  

401. And all green grass was burned up. This symbolically means, and thus every constituent of faith having life had perished.

To be burned up means, symbolically, to perish, as said just above in no. 400.

Green grass, in the Word, symbolizes the goodness and truth of the church or faith that is born first in the natural self. It has the same symbolic meaning as "the herb of the field." 1 And because faith has life owing to goodness and truth, therefore "all green grass was burned up" means, symbolically, that every constituent of faith having life had perished. Every constituent of faith having life perishes, moreover, when there is no affection for goodness or perception of truth, as said just above.

Grass has this symbolic meaning also because of its correspondence. Consequently, people who separate faith from charity, not only in doctrine by also in life, in the spiritual world live in a desert where there is no grass.

Since a fruit tree symbolizes a person in respect to his affections for goodness and perceptions of truth, so green grass symbolizes a person in respect to that constituent of the church that is first conceived in him and also given birth, while grass that is not green symbolizes that constituent now perished.

In general, everything found in gardens, forests, fields and plains symbolizes a person in respect to some constituent of the church, or to say the same thing, some constituent of the church in him. That is because they correspond. That this is true of grass can be seen from the following passages:

A voice said, "Cry out!" And he said, "What shall I cry?"

"All flesh is grass... The grass withered, and the flower faded, because the wind... blew upon it. Truly the people are grass. The grass withered, and the flower faded, but the Word of our God shall stand forever. (Isaiah 40:6-8)

Their inhabitants... became the herb of the field, tender grass, the grass on the housetops, and a field scorched before the standing grain. (Isaiah 37:27, 2 Kings 19:26)

...I will pour... My blessing on your offspring; they will spring up among the grass... (Isaiah 44:3-4)

Also elsewhere, as Isaiah 51:12, Psalms 37:2; 103:15; 129:6, Deuteronomy 32:2.

That a green plant or something green symbolizes something living or alive is apparent in Jeremiah 17:8; 11:16; Ezekiel 17:24; 20:47; Hosea 14:8; Psalms 37:35; 52:8; 92:10.

The same thing said here in the book of Revelation came to pass in Egypt, namely that by hail and fire mingled, every tree and every herb of the field were burned up (Exodus 9:22-35).

脚注:

1. Genesis 2:5; 3:18

  
/962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org