新基督教圣经研究

圣经文本

 

Shemot第5章

学习

   

1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה כה־אמר יהוה אלהי ישראל שלח את־עמי ויחגו לי במדבר׃

2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את־ישראל לא ידעתי את־יהוה וגם את־ישראל לא אשלח׃

3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב׃

4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את־העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃

5 ויאמר פרעה הן־רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃

6 ויצו פרעה ביום ההוא את־הנגשים בעם ואת־שטריו לאמר׃

7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃

8 ואת־מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי־נרפים הם על־כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃

9 תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר׃

10 ויצאו נגשי* העם ושטריו ויאמרו אל־העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃

11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃

12 ויפץ העם בכל־ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃

13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר־יום ביומו כאשר בהיות התבן׃

14 ויכו שטרי בני ישראל אשר־שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם־תמול גם־היום׃

15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל־פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃

16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃

17 ויאמר נרפים אתם נרפים על־כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃

18 ועתה לכו עבדו ותבן לא־ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃

19 ויראו שטרי בני־ישראל אתם ברע לאמר לא־תגרעו מלבניכם דבר־יום ביומו׃

20 ויפגעו את־משה ואת־אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃

21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו׃

22 וישב משה אל־יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃

23 ומאז באתי אל־פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא־הצלת את־עמך׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#7148

学习本章节

  
/10837  
  

7148. 'And he said' means the reply. This is clear from the meaning of 'saying' as the reply, dealt with in 7103.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2886

学习本章节

  
/10837  
  

2886. With regard to man's affections and to his thoughts, the position is that no one at all, whether man, spirit, or angel, is able to will or to think from himself, but does so from others. Nor are those others themselves the source of anything they will or think, but others again, and so on with these. Thus each individual wills and thinks from the First Source of life, who is the Lord. Anything that is not connected to a prior source cannot occur. Evils and falsities have a connection with the hells, and so the hells are the source of the thinking and willing of people immersed in evils and falsities, and also the source of their love, affection, and delight, and consequently of their freedom. But goods and truths have a connection with heaven, and so heaven is the source of the thinking and willing of people with whom goods and truths are present, and also the source of their love, affection, and delight, and consequently of their freedom. From this it becomes clear where the first type of freedom originates and where the second. The truth of this is very well known in the next life, but it is totally unknown at the present time in the world.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org