圣经文本

 

Shemot第4章

学习

   

1 ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה׃

2 ויאמר אליו יהוה [כ= מזה] [ק= מה] [ק= ] [ק=־זה] בידך ויאמר מטה׃

3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃

4 ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃

5 למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

6 ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃

7 ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו׃

8 והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃

9 והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת׃

10 ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי׃

11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי־ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃

12 ועתה לך ואנכי אהיה עם־פיך והוריתיך אשר תדבר׃

13 ויאמר בי אדני שלח־נא ביד־תשלח׃

14 ויחר־אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי־דבר ידבר הוא וגם הנה־הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃

15 ודברת אליו ושמת את־הדברים בפיו ואנכי אהיה עם־פיך ועם־פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃

16 ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃

17 ואת־המטה הזה תקח בידך אשר תעשה־בו את־האתת׃ ף

18 וילך משה וישב אל־יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל־אחי אשר־במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃

19 ויאמר יהוה אל־משה במדין לך שב מצרים כי־מתו כל־האנשים המבקשים את־נפשך׃

20 ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃

21 ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם׃

22 ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃

23 ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך׃

24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃

25 ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי׃

26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ ף

27 ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃

28 ויגד משה לאהרן את כל־דברי יהוה אשר שלחו ואת כל־האתת אשר צוהו׃

29 וילך משה ואהרן ויאספו את־כל־זקני בני ישראל׃

30 וידבר אהרן את כל־הדברים אשר־דבר יהוה אל־משה ויעש האתת לעיני העם׃

31 ויאמן העם וישמעו כי־פקד יהוה את־בני ישראל וכי ראה את־ענים ויקדו וישתחוו׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#6989

学习本章节

  
/10837  
  

6989. 'Or the deaf' means lack of discernment of truth and consequently lack of obedience. This is clear from the meaning of 'the deaf' as those who do not discern what truth is and consequently do not obey it, thus in an abstract sense a lack of discernment of truth and consequently a lack of obedience. 'The deaf' means these things because the sense of hearing corresponds both to discernment and to obedience - to discernment because what a person hears is discerned by him inwardly, and to obedience because from that discernment he knows how he ought to act. For the fact that this is the correspondence of 'hearing' and also 'the ear', see 3869, 4652-4660, 5017. From this one may see what is meant by those who are 'deaf'. In the Word those who are 'deaf' also mean gentiles who, because they do not have the Word, do not know the truths of faith and therefore cannot lead lives in accordance with them, yet when they have been taught them, accept them and lead lives in accordance with them. These are meant in Isaiah,

Then the eyes of the blind will be opened, and the ears of the deaf will be opened. Isaiah 35:5.

In the same prophet,

Hear, you deaf, and look and see, you blind. Isaiah 42:18-20.

In the same prophet,

On that day the deaf will hear the words of a book, and out of thick darkness and out of darkness the eyes of the blind will see. Isaiah 29:18.

In the same prophet,

Bring forth the blind people who have eyes, and the deaf who have ears. Isaiah 43:8-9.

Here 'the deaf' is used to mean those who through the Lord's Coming were to come into a state in which they accepted the truths of faith, that is, discerned them and obeyed them. The same people are meant by the deaf whom the Lord healed, spoken of in Mark 7:31-end; 9:25. Because the deaf meant that kind of people those among whom the representative Church had been established were forbidden to curse the deaf or put a stumbling-block before the blind, Leviticus 19:14.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.