圣经文本

 

Shemot第32章

学习

   

1 וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃

4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ ף

7 וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

8 סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

9 ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃

10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11 ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

14 וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ ף

15 ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃

17 וישמע יהושע את־קול העם ברעה* ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה׃

18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19 ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [כ= מידו] [ק= מידיו] את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

20 ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃

21 ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃

22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃

23 ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25 וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃

27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃

28 ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

31 וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

32 ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

33 ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃

34 ועתה לך נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

35 ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#10458

学习本章节

  
/10837  
  

10458. 'And it happened, as he came near the camp' means near to hell, in which that nation was then. This is clear from the meaning of 'the camp of the children of Israel' as heaven and the Church, dealt with in 4236, 10038, so that when they engaged in idolatrous worship, venerating the calf instead of Jehovah, their camp means hell. For what is representative of heaven and the Church is turned into that which is representative of hell when the people turned from the worship of God to worship of the devil, which worship of the calf was. 'The camp' has a similar meaning in Amos,

I have sent the pestilence upon you in the way of Egypt, I have killed your young men with the sword, along with your captured horses 1 , to such an extent that I have caused the stench of your camp to come up also into your nose. Amos 4:10.

This refers to the vastation of truth; and when truth has been laid waste 'the camp' means hell. The fact that it refers to the vastation of truth is evident from the specific details of the verse when looked at in the internal sense. 'The pestilence' means vastation, 7102, 7505; 'the way' means truth, and in the contrary sense falsity, 10422; 'Egypt' that which is external, and also hell, see in the places referred to in 10437; 'the sword' falsity engaged in conflict against truths, 2799, 4499, 6353, 7102, 8294; 'young men' the Church's truths, 7668; 'being killed' being destroyed spiritually, 6767, 8902; 'captivity' deprivation of truth, 7990; 'horses' an enlightened power of understanding, 2760-2762, 3217, 5321, 6125, 6534; and 'stench' that which is abominable, emanating from hell, 7161. From all this it is evident that in the internal sense 'the camp' means hell. Hell is also meant in the historical narratives of the Word by the camp of enemies opposed to Jerusalem, and in general of those opposed to the children of Israel.

脚注:

1. literally, the captivity of your horses

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.