新基督教圣经研究

圣经文本

 

Shemot第3章

学习

   

1 ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃

2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃

3 ויאמר משה אסרה־נא ואראה את־המראה הגדל הזה מדוע לא־יבער הסנה׃

4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃

5 ויאמר אל־תקרב הלם של־נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃

6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃

7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את־מכאביו׃

8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

9 ועתה הנה צעקת בני־ישראל באה אלי וגם־ראיתי את־הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

10 ועתה לכה ואשלחך אל־פרעה והוצא את־עמי בני־ישראל ממצרים׃

11 ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃

12 ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃

13 ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃

14 ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃

15 ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃

16 לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃

17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל־ארץ זבת חלב ודבש׃

18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃

19 ואני ידעתי כי לא־יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃

20 ושלחתי את־ידי והכיתי את־מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי־כן ישלח אתכם׃

21 ונתתי את־חן העם־הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃

22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי־כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על־בניכם ועל־בנתיכם ונצלתם את־מצרים׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#6831

学习本章节

  
/10837  
  

6831. 'And the angel of Jehovah appeared to him' means the Lord's Divine Human. This is clear from the meaning of 'the angel of Jehovah' as the Lord's Divine Human, dealt with in 6280. The reason why the Divine Human is called 'the angel of Jehovah' is that before the Lord's Coming, whenever Jehovah passed through heaven He appeared in human form, as an angel; for heaven as a whole resembles one entire human being, called the Grand Man, which has been the subject at the ends of quite a number of chapters. When therefore the Divine Himself passed through heaven He appeared in human form, as an angel, before the eyes of those to whom He spoke. This was Jehovah's Divine Human before the Lord's Coming. And the Lord's Human, having been made Divine, is also Jehovah's Divine Human, for the Lord is Jehovah Himself in the Divine Human. The fact that the Lord's Divine Human is called 'the angel', may be seen in 6280. It is also clear from a number of places in the New Testament where the Lord says that He is The sent from the Father; 'being sent' means going forth, and in the Hebrew language 'the sent' is used to mean an angel. For places where the Lord says He is 'the sent', see Matthew 10:40; 15:24; Mark 9:37; Luke 4:43; 9:48; 10:16; John 3:17, 34; 4:34; 5:23-24, 36-38; 6:29, 39-40, 44, 57; 7:16, 18, 28-29; 8:16, 18, 29, 42; 9:4; 10:36; 11:41-42; 12:44-45, 49; 13:20; 14:24; 16:5, 7; 17:3, 8, 18, 21, 23, 25.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org