圣经文本

 

Shemot第22章

学习

   

1 אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃

2 אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו׃

3 אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם׃ ס

4 כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־[כ= בעירה] [ק= בעירו] ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ ס

5 כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את־הבערה׃ ס

6 כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא הגנב ישלם שנים׃

7 אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃

8 על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ ס

9 כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־נשבר או־נשבה אין ראה׃

10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃

11 ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃

12 אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ ף

13 וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם׃

14 אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו׃ ס

15 וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃

16 אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ ס

17 מכשפה לא תחיה׃ ס

18 כל־שכב עם־בהמה מות יומת׃ ס

19 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃

20 וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃

21 כל־אלמנה ויתום לא תענון׃

22 אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃

23 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ ף

24 אם־כסף תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשה לא־תשימון עליו נשך׃

25 אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו׃

26 כי הוא [כ= כסותה] [ק= כסותו] לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי ושמעתי כי־חנון אני׃ ס

27 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

28 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי׃*

29 כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־לי׃

30 ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#9132

学习本章节

  
/10837  
  

9132. 'He shall be sold for his theft' means alienation. This is clear from the meaning of 'being sold' as alienation, dealt with in 4752, 4758, 5886, at this point the alienation of the good or truth that has been taken away, and of which nothing remains, 9131; and from the meaning of 'for his theft' as making amends and undertaking restoration with some other good or truth in place of that which has been taken away, meant by 'making repayment', 9130. For the thief was sold in order that repayment might be made for the theft.

What this verse implies is that when a person can see that good or truth with him is being taken away by falsity arising from evil he is guilty of the violence done to them, since he knows full well what he is doing. For when a person knows full well what he is doing his deeds spring from his will and at the same time from his understanding, and so from his entire person since a person is a person by virtue of both those powers of mind. And a deed springing from both springs from falsity that arises out of evil - from falsity because it springs from the understanding, and from evil because it springs from the will. This is what makes the person guilty.

A person makes that his own which comes from his understanding and at the same time from his will, see 9009, 9069, 9071.

A person becomes guilty if he does not use his power of understanding to restrain evil in his will when he sees it, 9075.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.