新基督教圣经研究

圣经文本

 

Shemot第16章

学习

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 [כ= וילינו] [ק= וילונו] כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ ס

4 ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום יום׃ ס

6 ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי [כ= תלונו] [ק= תלינו] עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃

9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בעןן׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃

15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃

20 ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־הבקר׃

24 ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ ס

28 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#8458

学习本章节

  
/10837  
  

8458. 'A tiny round thing' means the good of truth in its initial form. This is clear from the meaning of 'tiny' as a word having reference to truth; and from the meaning of 'round' as a word having reference to good. Consequently 'a tiny round thing' has reference to the good of truth. The expression 'good of truth' describes good as it exists with a member of the spiritual Church; such good not only begins in truth, but also is in essence truth. One sees it as truth, but one feels it as good; that being so, as truth it forms the understanding part of the mind, and as good it forms the new will part. For a person's understanding is distinguishable from the will in that the understanding presents things to itself in mental pictures, in order that it may see them as in light, whereas the will forms an affection for them, in order that it may simultaneously feel them as a delight, thus as good, doing so in conformity with the kind of picture that has been formed.

The use of 'tiny' to refer to truth and of 'round' to refer to good may be traced back to the visual presentations of truth and good that are made in the next life. When any truth or good is presented visually, which is done in the next life in a way clearly perceptible to the eyes of spirits and angels, truth is presented in a definite quantity, thus as something large or something tiny, depending on the nature of the truth. Truth is in addition presented as something angular-shaped; it is also presented as something white. But good there is presented in an indefinite quantity, thus not as something large or something tiny. Good is also presented as something rounded, as a shape that is uninterrupted, and in respect of colour as something blue, yellow, or red. Good and truth assume these different appearances when they are presented visually because each is different as to its essential nature; when the nature of either is made visual, they express and represent themselves in a natural form such as has just been described. So it is that things which in the world resemble such forms mean either truth or good; for nothing exists in creation that is unrelated, so far as its essential nature is concerned, either to good or to truth.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org