圣经文本

 

Shemot第16章

学习

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 [כ= וילינו] [ק= וילונו] כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ ס

4 ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום יום׃ ס

6 ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי [כ= תלונו] [ק= תלינו] עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃

9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בעןן׃ ף

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃

15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃

20 ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־הבקר׃

24 ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ ס

28 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#8403

学习本章节

  
/10837  
  

8403. 'And all the assembly of the children of Israel grumbled' means grief and [therefore] complaint on account of the severity of the temptation. This is clear from the meaning of 'grumbling' as grief caused by the bitterness of the temptation, and complaint, dealt with in 8351, 'the assembly of the children of Israel' being those who belong to the spiritual Church, as above in 8398. The subject here is a third temptation, which arises because there is a lack of delight and good. This temptation follows the previous one in the series, which arose because there was a lack of truth.

[2] People uninformed about human regeneration suppose that a person can be regenerated without temptation, and some that he has been regenerated after he has undergone a single temptation. But let it be known that no one can be regenerated without temptation, and that he suffers very many temptations, following one after another. The reason for this is that regeneration takes place to the end that the life of the old man may die and a new, heavenly life may be instilled. From this one may recognize that conflict is altogether inevitable; for the life of the old man stands its ground and refuses to be snuffed out, and the life of the new man cannot enter except where the life of the old has been snuffed out. From this it is evident that fierce conflict takes place between mutually hostile sides, since each is fighting for its life.

[3] Anyone thinking with enlightened reason can see and perceive from all this that a person cannot be regenerated without conflict, that is, without spiritual temptation, and also that a person is not regenerated by undergoing a single temptation, only by undergoing very many of them. For there are numerous kinds of evil that have formed the delight of the former life, that is, have constituted the old life. All those evils cannot be subdued on one occasion and all together. They cling stubbornly to the person, for they become deeply rooted in his forebears going back many centuries and are for that reason innate in him. They have also been made stronger since early childhood by the evils of his own doing. All these evils are diametrically opposed to the heavenly good that is to be instilled and that must constitute the new life.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.