圣经文本

 

Shemot第14章

学习

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים׃

3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃

4 וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו מצרים כי־אני יהוה ויעשו־כן׃

5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו׃

6 ויאסר את־רכבו ואת־עמו לקח עמו׃

7 ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו׃

8 ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃

9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן׃

10 ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה׃

11 ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃

12 הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר׃

13 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד־עולם׃

14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ ף

15 ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו׃

16 ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה׃

17 ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו ברכבו ובפרשיו׃

18 וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃

19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד העןן מפניהם ויעמד מאחריהם׃

20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי העןן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה׃

21 ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה וישם את־הים לחרבה ויבקעו המים׃

22 ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך הים׃

24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש ועןן ויהם את מחנה מצרים׃

25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ ף

26 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו׃

27 ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את־מצרים בתוך הים׃

28 וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא־נשאר בהם עד־אחד׃

29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

30 ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים מת על־שפת הים׃

31 וירא ישראל את־היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את־יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#8127

学习本章节

  
/10837  
  

8127. 'And Jehovah spoke to Moses, saying' means instruction received from the Divine through Divine Truth. This is clear from the meaning of 'Jehovah spoke and said', in reference to things which are going to be done or take place, as instruction received from the Divine, as in 7186, 7241, 7267, 7304, 7380, 7517; and from the representation of 'Moses' as the Lord in respect of Divine Truth, dealt with in 6723, 6752, 6771, 6827, 7010, 7014, 7089, 7382. The reason why the instruction came through Divine Truth is that Moses, who represents Divine Truth, was to speak to the people. The Divine Himself does not instruct and speak to anyone directly, not even to an angel; He does so indirectly through Divine Truth, 7796. This is the meaning of the Lord's words in John,

Nobody has ever seen God; the only begotten Son who is in the bosom of the Father, He has made Him known. John 1:18; 5:37.

'The only begotten Son' is used to mean the Lord in respect of Divine Truth. This also is why the Lord calls Himself the Son of Man, 2628, 2803, 2813, 3704. In addition, when He was in the world the Lord was Divine Truth, but after that, when He had been glorified, He also became - in respect of His Human - Divine Good. And from this Good Divine Truth now proceeded, that is, the Spirit of Truth or Holy Spirit.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.