新基督教圣经研究

圣经文本

 

Devarim第28章

学习

   

1 והיה אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל־גויי הארץ׃

2 ובאו עליך כל־הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃

3 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃

4 ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃

5 ברוך טנאך ומשארתך׃

6 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃

7 יתן יהוה את־איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃

8 יצו יהוה אתך את־הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברךך בארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃

9 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע־לך כי תשמר את־מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃

10 וראו כל־עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃

11 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃

12 יפתח יהוה לך את־אוצרו הטוב את־השמים לתת מטר־ארצך בעתו ולברך את כל־מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃

13 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי־תשמע אל־מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃

14 ולא תסור מכל־הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ ס

15 והיה אם־לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל־הקללות האלה והשיגוך׃

16 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃

17 ארור טנאך ומשארתך׃

18 ארור פרי־בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃

19 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃

20 ישלח יהוה בך את־המארה את־המהומה ואת־המגערת בכל־משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד־אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃

21 ידבק יהוה בך את־הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃

22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃

23 והיו שמיך אשר על־ראשך נחשת והארץ אשר־תחתיך ברזל׃

24 יתן יהוה את־מטר ארצך אבק ועפר מן־השמים ירד עליך עד השמדך׃

25 יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃

26 והיתה נבלתך למאכל לכל־עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃

27 יככה יהוה בשחין מצרים [כ= ובעפלים] [ק= ובטחרים] ובגרב ובחרס אשר לא־תוכל להרפא׃

28 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃

29 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את־דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל־הימים ואין מושיע׃

30 אשה תארש ואיש אחר [כ= ישגלנה] [ק= ישכבנה] בית תבנה ולא־תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃

31 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃

32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל־היום ואין לאל ידך׃

33 פרי אדמתך וכל־יגיעך יאכל עם אשר לא־ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל־הימים׃

34 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃

35 יככה יהוה בשחין רע על־הברכים ועל־השקים אשר לא־תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃

36 יולך יהוה אתך ואת־מלךך אשר תקים עליך אל־גוי אשר לא־ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃

37 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר־ינהגך יהוה שמה׃

38 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃

39 כרמים תטע ועבדת ויין לא־תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃

40 זיתים יהיו לך בכל־גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃

41 בנים ובנות תוליד ולא־יהיו לך כי ילכו בשבי׃

42 כל־עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃

43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃

44 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃

45 ובאו עליך כל־הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃

46 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד־עולם׃

47 תחת אשר לא־עבדת את־יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃

48 ועבדת את־איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על־צוארך עד השמידו אתך׃

49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא־תשמע לשנו׃

50 גוי עז פנים אשר לא־ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃

51 ואכל פרי בהמתך ופרי־אדמתך עד השמדך אשר לא־ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃

52 והצר לך בכל־שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל־ארצך והצר לך בכל־שעריך בכל־ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃

53 ואכלת פרי־בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן־לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר־יציק לך איבך׃

54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃

55 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר־לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל־שעריך׃

56 הרכה בך והענגה אשר לא־נסתה כף־רגלה הצג על־הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

57 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי־תאכלם בחסר־כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃

58 אם־לא תשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את־השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃

59 והפלא יהוה את־מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃

60 והשיב בך את כל־מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃

61 גם כל־חלי וכל־מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃

62 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי־לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃

63 והיה כאשר־שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר־אתה בא־שמה לרשתה׃

64 והפיצך יהוה בכל־העמים מקצה הארץ ועד־קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא־ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃

65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא־יהיה מנוח לכף־רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃

66 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויוםם ולא תאמין בחייך׃

67 בבקר תאמר מי־יתן ערב ובערב תאמר מי־יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃

68 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא־תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ ס

69 אלה דברי הברית אשר־צוה יהוה את־משה לכרת את־בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר־כרת אתם בחרב׃ ף

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2838

学习本章节

  
/10837  
  

2838. As it is said to this day. That this signifies what is perpetual, is evident from the signification of “today” in the Word explained in what follows. We read in several places in the Word, “even to this day,” or “to today;” as in what goes before, “He is the father of Moab even unto this day; and the father of Ammon unto this day” (Genesis 19:37-38); and later in the same book, “The name of the city is Beersheba, even to this day” (Genesis 26:33). Also this, “The sons of Israel eat not the sinew of the part put out of place, which is upon the hollow of the thigh, even to this day” (Genesis 32:32). And also this, “This is the pillar of Rachel’s grave even unto this day” (Genesis 35:20). “Joseph made it a statute even to this day” (Genesis 47:26). In the historical sense these things regard the time when Moses lived; but in the internal sense by “this day” and by “today” there is signified perpetuity and eternity of state. That “day” is state may be seen above (n. 23, 487, 488, 493, 893); and thus “today” also, which is time present. That which is of time in the world, is eternal in heaven. That this might be signified, “today” is added, or “to this day,” although it appears to those who are in the historical sense as if it involved nothing further. The like is said elsewhere in the Word (as Josh. 4:9; 6:25; 7:26; Judges 1:21, 1:26; other places).

[2] That “today” signifies perpetuity and eternity may be seen in David:

I will tell of the decree: Jehovah hath said unto Me, Thou art My Son, this day have I begotten Thee (Psalms 2:7); where “this day” manifestly denotes what is eternal. In the same:

Forever O Jehovah Thy Word is settled in the heavens, Thy truth is unto generation and generation; Thou hast established the earth, and it abideth; they abide this day according to Thy judgments (Psalms 119:89-91); where also “this day” manifestly denotes what is eternal.

In Jeremiah:

Before I formed Thee in the belly, I knew Thee; and before Thou camest forth out of the womb, I sanctified Thee; I gave Thee for a prophet unto the nations; I have set Thee this day over the nations and over the kingdoms, and I have made Thee this day a defensed city, and an iron pillar, and walls of brass (Jeremiah 1:5, 10, 18);

here in the sense of the letter Jeremiah is treated of, but in the internal sense the Lord is meant; “I have set Thee this day, or today, over the nations and over the kingdoms, and I have made Thee this day a defensed city” means that it was from eternity. Of the Lord nothing else than what is eternal can be predicated.

[3] In Moses:

Ye are standing this day all of you before Jehovah your God, to enter into the covenant of Jehovah thy God, and into His oath, which Jehovah thy God maketh with thee this day, that He may establish thee this day unto Himself for a people; and He will be a God unto thee; and not with you only, but with them who stand here with us this day before Jehovah our God, and with them who are not with us this day (Deuteronomy 29:10, 12-14).

In the sense of the letter here “this day” is the time present when Moses spoke to the people; but that it nevertheless involves the time to come and what is perpetual, is evident; for to make a covenant with anyone, and with those who were there, and not there, involves perpetuity, and the perpetuity itself is what is meant in the internal sense.

[4] That “daily” and “this day” signify what is perpetual, is also evident from the sacrifice which was made every day. This, on account of the signification of “day,” “daily,” and “this day,” was called the continual or perpetual sacrifice (Numbers 28:3, 23; Deuteronomy 8:13; 11:31; 12:11). This is still more plainly evident from the manna which rained from heaven, of which it is thus said in Moses:

Behold I will rain bread from heaven; and the people shall go out and gather a portion day by day; and let no man leave of it till the morning. What they left till the morning bred worms, and putrefied, except what was kept the day before the Sabbath (Exodus 16:4, 19-20, 23).

This was because the manna signified the Lord’s Divine Human (John 6:31-32, 49-50, 58). And because it signified the Lord’s Divine Human, it signified heavenly food, which is nothing else than love and charity together with the goods and truths of faith. This food is given by the Lord in the heavens to the angels every moment, and thus perpetually and to eternity (see n. 2493). This also is what is meant in the Lord’s Prayer by “Give us this day our daily bread” (Matthew 6:11; Luke 11:3); that is, every instant to eternity.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org