성경

 

Bereshit 35

공부

   

1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃

9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃

   

스웨덴보그의 저서에서

 

Arcana Coelestia #2908

해당 구절 연구하기

  
/ 10837  
  

2908. Sarah died. That this signifies night as to the truths of faith, is evident from the signification of “dying,” of “dead,” and of “death,” when these are predicated of the church, as denoting its last time, when all faith, that is, charity, has expired; which time, throughout the Word, is called “night” (see n. 221, 709, 1712, 2353); that “dying” denotes ceasing to be such, may be seen above (n. 494). The same is further evident from the representation of Sarah, as being truth Divine (see above, n. 2904); and thus it is plain that the signification is as has been said.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.