성경

 

Yechezchial 37

공부

   

1 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

2 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

3 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

4 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

5 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

6 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

7 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

8 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

9 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

10 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

11 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

12 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

13 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

14 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

16 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

17 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

18 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

19 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

20 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

21 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

22 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

24 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

25 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

26 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

28 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

   

성경

 

Yeremiyah 31:16

공부

       

16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃

스웨덴보그의 저서에서

 

Apocalypse Explained #133

해당 구절 연구하기

  
/ 1232  
  

133. And where thou dwellest, signifies amongst whom he now lives. This is evident from the signification of "dwelling," as meaning to live. "To dwell," in the spiritual sense, is to live, because dwellings in the spiritual world are all distinguished according to the lives and differences of life. (This can be seen from what is shown in the work on Heaven and Hell, concerning the Societies in Heaven, n. 41-50, and n. 205; the reasons are there given why "dwelling" in the Word signifies to live. That to "dwell" is to live may be seen in Arcana Coelestia 1293, 3384, 3613, 4451, 6051. That "dwelling together" is to be in agreement of life, n. 6792. That "dwelling" in the Word signifies things of the mind, thus the things of intelligence and wisdom, from which man has life, n. 7719, 7910. That "cities" are predicated of truths of doctrine, and "dwellers" of good of life, n. 2268, 2451, 2712. That "to dwell in the midst of them," when said of the Lord, is His presence and influx into the life of love and faith, n. Arcana Coelestia 10153. That "the dwelling place of the Lord" is heaven, n. 8269, 8309. That "the dwelling place of the tent" with the sons of Israel represented and signified heaven, n. 9481, 9594, 9632)

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.