¹ אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

² גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃

³ לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃

⁴ לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃

⁵ מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

⁶ כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃

⁷ באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

⁸ צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃

⁹ העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃

¹⁰ כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

¹¹ אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃

¹² כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃

¹³ אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃

¹⁴ תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃

¹⁵ כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃

¹⁶ הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃

¹⁷ ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

¹⁰ I found Israel like grapes in the wilderness. I saw your fathers as the first ripe in the fig tree at its first season; but they came to Baal Peor, and consecrated themselves to the shameful thing, and became abominable like that which they loved.