¹ כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃

² ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃

³ והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃

⁴ שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃

⁵ לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃

⁶ לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃

⁷ נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃

⁸ העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃

⁹ והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃

¹⁰ והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃

¹¹ הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃

¹² ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃

¹³ ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃

¹⁴ הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד׃

¹⁰ if they do that which is evil in my sight, that they not obey my voice, then I will repent of the good, with which I said I would benefit them.