Ново християнско изучаване на Библията

Библията

 

Yeremiyah 48

Проучване

   

1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃

6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃

15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃

18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃

20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃

23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃

24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃

28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃

29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃

33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃

45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃

   

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Sacred Scripture #103

Проучете този пасаж

  
/ 118  
  

103. We can tell from the books of Moses that there was a Word among the ancients because he mentioned it and excerpted from it (Numbers 21:14-15, 27-30). We can tell that the narrative portions of that Word were called “The Wars of Jehovah, ” and that the prophetic portions were called “Pronouncements.” Moses quoted the following from the historical narratives of that Word:

Therefore it says in The Book of the Wars of Jehovah, “Waheb in Suphah and the rivers Arnon, a watercourse of rivers that goes down to [where] Ar is inhabited and rests along the border of Moab.” (Numbers 21:14-15)

In that Word as in ours, the wars of Jehovah were understood to be, and served to describe in detail, the Lord’s battles against hell and his victories over it when he would come into the world. These same battles are meant and described time after time in the historical narratives of our Word - in Joshua’s battles against the nations of the land of Canaan, for example, and in the wars of the judges and the kings of Israel.

[2] Moses quoted the following from the prophetic portions of that Word:

Therefore those who make pronouncements say, “Come to Heshbon! The city of Sihon will be built up and fortified, because fire has gone out from Heshbon, flame from the city of Sihon. It has devoured Ar of Moab, those who occupy the heights of Arnon. Woe to you, Moab! You have perished, people of Chemosh; he has made his sons fugitives and sent his daughters into captivity to Sihon, king of the Amorites. With arrows we have dealt with them; Heshbon has perished as far as Dibon, and we have spread destruction as far as Nophah, which extends to Medeba.” (Numbers 21:27-30)

Translators change [the title of] this to “Composers of Proverbs, ” but it should be called “Makers of Pronouncements” or “Prophetic Pronouncements, ” as we can tell from the meaning of the word moschalim in Hebrew. It means not only proverbs but also prophetic utterances, as in Numbers 23:7, 18; 24:3, 15 where it says that Balaam gave forth his pronouncement, which was actually a prophetic utterance and was about the Lord. In these instances each of his pronouncements is called a mashal in the singular. There is also the fact that what Moses quoted from this source are not proverbs but prophecies.

[3] We can see that this Word was similarly divine or divinely inspired from a passage in Jeremiah where we find almost the same words:

A fire has gone out from Heshbon and a flame from the midst of Sihon, which has devoured the corner of Moab and the top of the children of tumult. Woe to you, Moab! The people of Chemosh have perished, for your sons have been carried off into captivity and your daughters into captivity. (Jeremiah 48:45-46)

Further, both David and Joshua mention another prophetic book of the former Word, The Book of Jasher or The Book of the Righteous One. Here is where David mentions it:

David lamented over Saul and over Jonathan and wrote, “‘To Teach the Children of Judah the Bow.’ (You will find this written in The Book of Jasher.)” (2 Samuel 1:17-18)

Here is where Joshua mentions it:

Joshua said, “‘Come to rest, O sun, in Gibeon; and, O moon, in the valley of Aijalon.’ Is this not written in The Book of Jasher?” (Joshua 10:12-13)

Then too, I have been told that the first seven chapters of Genesis are right there in that ancient Word, so that not the slightest word is missing.

  
/ 118  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

Библията

 

Numbers 24

Проучване

   

1 When Balaam saw that it pleased Yahweh to bless Israel, he didn't go, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.

2 Balaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling according to their tribes; and the Spirit of God came on him.

3 He took up his parable, and said, "Balaam the son of Beor says, the man whose eye was closed says;

4 he says, who hears the words of God, who sees the vision of the Almighty, falling down, and having his eyes open:

5 How goodly are your tents, Jacob, and your tents, Israel!

6 As valleys they are spread forth, as gardens by the riverside, as aloes which Yahweh has planted, as cedar trees beside the waters.

7 Water shall flow from his buckets. His seed shall be in many waters. His king shall be higher than Agag. His kingdom shall be exalted.

8 God brings him out of Egypt. He has as it were the strength of the wild ox. He shall eat up the nations his adversaries, shall break their bones in pieces, and pierce them with his arrows.

9 He couched, he lay down as a lion, as a lioness; who shall rouse him up? Everyone who blesses you is blessed. Everyone who curses you is cursed."

10 Balak's anger was kindled against Balaam, and he struck his hands together; and Balak said to Balaam, "I called you to curse my enemies, and, behold, you have altogether blessed them these three times.

11 Therefore now flee you to your place! I thought to promote you to great honor; but, behold, Yahweh has kept you back from honor."

12 Balaam said to Balak, "Didn't I also tell your messengers who you sent to me, saying,

13 'If Balak would give me his house full of silver and gold, I can't go beyond the word of Yahweh, to do either good or bad of my own mind. I will say what Yahweh says'?

14 Now, behold, I go to my people: come, [and] I will inform you what this people shall do to your people in the latter days."

15 He took up his parable, and said, "Balaam the son of Beor says, the man whose eye was closed says;

16 he says, who hears the words of God, knows the knowledge of the Most High, and who sees the vision of the Almighty, Falling down, and having his eyes open:

17 I see him, but not now. I see him, but not near. A star will come out of Jacob. A scepter will rise out of Israel, and shall strike through the corners of Moab, and break down all the sons of Sheth.

18 Edom shall be a possession. Seir, his enemies, also shall be a possession, while Israel does valiantly.

19 Out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city."

20 He looked at Amalek, and took up his parable, and said, "Amalek was the first of the nations, But his latter end shall come to destruction."

21 He looked at the Kenite, and took up his parable, and said, "Your dwelling place is strong. Your nest is set in the rock.

22 Nevertheless Kain shall be wasted, until Asshur carries you away captive."

23 He took up his parable, and said, "Alas, who shall live when God does this?

24 But ships [shall come] from the coast of Kittim. They shall afflict Asshur, and shall afflict Eber. He also shall come to destruction."

25 Balaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.

   

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org