Библията

 

Ovadiyah 1

Проучване

1 חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

4 אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

5 אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

7 עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

8 הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃

10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו [כ= שערו] [ק= שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃

12 ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃

13 אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו׃

14 ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃

15 כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

16 כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃

17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃

18 והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה* שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃

19 וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃

20 וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃

21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃

Библията

 

Tehilim 22:29

Проучване

       

29 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #3616

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

3616. 'And I send and fetch you from there' means that at that point the end in view has been reached. This is clear from what comes before and after; for the end in view, meant here by 'sending and fetching you from there', is reached when truth accords with good, and in that way truth has been made subject to good, and is subservient to it. This end, following Jacob's stay with Laban, is represented by the occasion when Esau ran to meet Jacob, and embraced him, and fell on his neck, and kissed him, and they wept, Genesis 33:4. For when the end in view, which is conjunction, is reached, the good of the rational flows into the good of the natural directly, and through the good of the natural into the truth there, as well as indirectly through the truth of the rational into the truth of the natural, and through the truth of the natural into the good there, 3573. From this it is evident why Rebekah, who represents the truth of the rational, said to Jacob, who represents the truth of the natural, 'I send and fetch you from there'.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.