Ново християнско изучаване на Библията

Библията

 

Shemot 8

Проучване

   

1 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

2 ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃

3 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

4 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃

5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃

6 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃

7 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃

8 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה׃

9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת׃

10 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃

11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

12 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃

13 ויעשו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃

14 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃

15 ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס

16 ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃

17 כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה׃

18 והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃

19 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה* האת הזה׃

20 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃

21 ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃

22 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃

23 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃

24 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃

25 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שלח את־העם לזבח ליהוה׃

26 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃

27 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃

28 ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את־העם׃ ף

   

Библията

 

Tehilim 86:8

Проучване

       

8 אין־כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #2818

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

2818. 'To slay his son' means until whatever originated in the merely human was dead. This becomes clear from the internal sense of these words, for they mean the Lord's severest and inmost temptations, in the last of which, that of the Cross, it is clear that the merely human also died. This could not be represented by 'Abraham's son' or Isaac because the sacrificing of sons was an abomination. Yet that death of the human was represented so far as this could be represented; that is to say, it was represented in the attempt to sacrifice Isaac but not in any actual sacrificing of him. From this it may become clear that these words about Abraham taking the knife to slay his son mean until all that was merely human was dead.

[2] The Lord's future coming into the world and His suffering of death had been known since most ancient times. The existence of that knowledge then may be recognized plainly from the custom prevalent among the gentiles of sacrificing their own children, which they did in the belief that by so doing they made atonement and satisfied God. They would never have made this abominable custom their major religious activity unless they had received from the ancients knowledge of a future coming of the Son of God, of whom, so they believed, a sacrifice would be made. The children of Jacob too inclined to this abominable practice, as also did Abraham, for nobody is tempted except through that to which he has an inclination. The fact that the children of Jacob had those inclinations is clear in the Prophets. But to prevent them plunging into that abominable practice the introduction of burnt offerings and sacrifices was permitted, 922, 1128, 1241, 1343, 2180.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org