¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

³ ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

⁴ והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

⁵ ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃

⁶ או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

⁷ ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

⁸ וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

⁹ והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

¹⁰ ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹¹ ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃

¹² כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

¹³ כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁴ וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

¹⁵ הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

¹⁶ תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

¹⁷ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁸ דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

¹⁹ והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

²⁰ ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

²¹ מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

²² וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

²³ את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²⁴ והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

²⁵ וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

²⁶ ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

²⁷ ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

²⁸ וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁹ האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

³⁰ והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³¹ כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

³² ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³³ ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

³⁴ ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

³⁵ ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

³⁶ ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

³⁷ ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

³⁸ דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

³⁹ והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

⁴⁰ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

⁴¹ אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃

³ and will make an offering by fire to Yahweh, a burnt offering, or a sacrifice, to accomplish a vow, or as a freewill offering, or in your set feasts, to make a pleasant aroma to Yahweh, of the herd, or of the flock;