Нова хришћанска студија Библије

Библија

 

VaYikra 25

Студија

   

1 וידבר יהוה אל־משה בהר סיני לאמר׃

2 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה׃

4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ ס

8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל־ארצכם׃

10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו׃

11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־ספיחיה ולא תבצרו את־נזריה׃

12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן־השדה תאכלו את־תבואתה׃

13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל־אחזתו׃

14 וכי־תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל־תונו איש את־אחיו׃

15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני־תבואת ימכר־לך׃

16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

17 ולא תונו איש את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

18 ועשיתם את־חקתי ואת־משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על־הארץ לבטח׃

19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

20 וכי תאמרו מה־נאכל* בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־תבואתנו׃

21 וצויתי את־ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את־התבואה לשלש השנים׃

22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן־התבואה ישן עד השנה התשיעת עד־בוא תבואתה תאכלו ישן׃

23 והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושבים אתם עמדי׃

24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ ס

25 כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

26 ואיש כי לא יהיה־לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

27 וחשב את־שני ממכרו והשיב את־העדף לאיש אשר מכר־לו ושב לאחזתו׃

28 ואם לא־מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

29 ואיש כי־ימכר בית־מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד־תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

30 ואם לא־יגאל עד־מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר־בעיר אשר־[כ= לא] [ק= לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

31 ובתי החצרים אשר אין־להם חמה סביב על־שדה הארץ יחשב גאלה תהיה־לו וביבל יצא׃

32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

33 ואשר יגאל מן־הלוים ויצא ממכר־בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם׃ ס

35 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

36 אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

37 את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך׃

38 אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ ס

39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד׃

40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד־שנת היבל יעבד עמך׃

41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב׃

42 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

43 לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

44 ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

45 וגם מבני התושבים הגרים עםכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עםכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני־ישראל איש באחיו לא־תרדה בו בפרך׃ ס

47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

48 אחרי נמכר גאלה תהיה־לו אחד מאחיו יגאלנו׃

49 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה ידו ונגאל׃

50 וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

51 אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

52 ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־גאלתו׃

53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו* בפרך לעיניך׃

54 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

55 כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

   

Из Сведенборгових дела

 

Apocalypse Revealed # 493

Проучите овај одломак

  
/ 962  
  

493. These are the two olive trees and the two lampstands standing before the God of the earth. (11:4) This symbolizes love and intelligence, or charity and faith, both of which people have in them from the Lord.

An olive tree symbolizes love and charity, as explained below. And a lampstand symbolizes enlightenment in truths (no. 43), thus intelligence and faith, inasmuch as intelligence comes from an enlightenment in truths, and faith in turn from this. To stand before God means, symbolically, to hear and do what He has commanded (no. 366). Here, therefore, it means that these two characteristics in them come from the Lord who is God of the earth, that is, in people who possess the two essential elements of the New Church, as described above. It is apparent from this that the statement that the two witnesses were the two olive trees and two lampstands means, symbolically, that they were love and intelligence, or charity and faith. For these two form the church - love and charity forming its life, and intelligence and faith its doctrine.

[2] An olive tree symbolizes love and charity because the olive tree symbolizes the celestial church, and thus an olive, being its fruit, symbolizes celestial love, which is love toward the Lord. Because of this, that love is symbolized also by olive oil, with which all the holy accouterments of the church were anointed. The oil called holy oil 1 was extracted from olives and mixed with spices (Exodus 30:23-24). Olive oil was also used to light the lamps of the lampstand in the Tabernacle every evening (Exodus 27:20, Leviticus 24:2).

The olive tree and olives have similar symbolic meanings in Zechariah:

Two olive trees were by (the lampstand), one at the right of the bowl, the other at its left..., (and) two olive berries... These are the two offspring of the olive tree, which stand before the Lord of the whole earth. (Zechariah 4:3, 11-12, 14)

In the book of Psalms:

I am like a green olive tree in the house of God. (Psalms 52:8)

And in Jeremiah:

Jehovah called your name, Green Olive Tree, lovely, of beautiful fruit. (Jeremiah 11:16-17)

And so on elsewhere.

[3] Since Jerusalem symbolized the church, therefore many things in it and about it also symbolized such things as are connected with the church. Near it, too, was the Mount of Olives, and it symbolized Divine love, which is why Jesus "was during the days in the temple teaching, and at night He went out and spent the night on the Mount of Olives?" (Luke 21:37, cf. 22:39, John 8:1). It is also why Jesus spoke with His disciples on that mountain regarding the end of the age and His coming then (Matthew 24:3ff., Mark 13:3ff.). It was also from that mountain that He went to Jerusalem and suffered the cross (Matthew 21:1; 26:30, Mark 11:1; 14:26, Luke 19:29, 37). Moreover, this accorded with the prediction in Zechariah:

In that day His feet will stand on the Mount of Olives, which faces Jerusalem on the east. (Zechariah 14:4)

Because the olive tree symbolized the celestial component of the church, therefore the cherubim inside the Temple at Jerusalem were made of olive wood, and so, too, were the doors to the inner sanctuary, and the doorposts (1 Kings 6:23-33).

Фусноте:

1. Exodus 30:25, 31; 37:29

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

Библија

 

Luke 21:37

Студија

       

37 Every day Jesus was teaching in the temple, and every night he would go out and spend the night on the mountain that is called Olivet.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org