¹ בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

² בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

³ באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

⁴ אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃

⁵ בה־שעתה [כ= נפקו] [ק= נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

⁶ אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

⁷ קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס

⁸ אדין [כ= עללין] [ק= עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [כ= ופשרא] [ק= ופשרה] להודעה למלכא׃

⁹ אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃

¹⁰ מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [כ= עללת] [ק= עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃

¹¹ איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרינ* הקימה אבוך מלכא׃

¹² כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ ף

¹³ באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃

¹⁴ ושמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃

¹⁵ וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃

¹⁶ ואנה שמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די־[כ= תוכל] [ק= תיכול*] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [כ= תוכל] [ק= תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ ף

¹⁷ באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃

¹⁸ [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

¹⁹ ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃

²⁰ וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

²¹ ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא [כ= שוי] [ק= שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה*] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

²² [כ= ואנתה] [ק= ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃

²³ ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [כ= קדמיך] [ק= קדמך] [כ= ואנתה] [ק= ואנת] [כ= ורברבניך] [ק= ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃

²⁴ באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃

²⁵ ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

²⁶ דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃

²⁷ תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

²⁸ פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

²⁹ באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [כ= והמונכא] [ק= והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃

³⁰ בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כ= כשדיא] [ק= כשדאה]׃ ף

¹² והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על־מלך־בבל ועל־הגוי ההוא נאם־יהוה את־עונם ועל־ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃

¹ אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורעןן בהיכלי׃

² חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃

³ ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני׃

⁴ באדין [כ= עללין] [ק= עלין] חרטמיא אשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי׃

⁵ ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃

⁶ בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר׃

⁷ וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃

⁸ רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃

⁹ עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי [כ= ידרון] [ק= ידורן] צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא׃

¹⁰ חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת׃

¹¹ קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃

¹² ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא׃

¹³ לבבה מן־[כ= אנושא] [ק= אנשא] ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃

¹⁴ בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות [כ= אנושא] [ק= אנשא] ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

¹⁵ דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר [כ= ואנתה] [ק= ואנת] בלטשאצר פשרא אמר כל־קבל די כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני [כ= ואנתה] [ק= ואנת] כהל די רוח־אלהין קדישין בך׃

¹⁶ אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתוםם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר [כ= מראי] [ק= מרי] חלמא [כ= לשנאיך] [ק= לשנאך] ופשרה [כ= לעריך] [ק= לערך]׃*

¹⁷ אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא׃

¹⁸ ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכןן צפרי שמיא׃

¹⁹ [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃

²⁰ ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃

²¹ דנה פשרא מלכא וגזרת [כ= עליא] [ק= עלאה] היא די מטת על־[כ= מראי] [ק= מרי] מלכא׃

²² ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון [כ= עליך] [ק= עלך] עד די־תנדע די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃

²³ ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא׃

²⁴ להן מלכא מלכי ישפר [כ= עליך] [ק= עלך] [כ= וחטיך] [ק= וחטאך] בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃

²⁵ כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃ ף

²⁶ לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃

²⁷ ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃

²⁸ עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃

²⁹ ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון [כ= עליך] [ק= עלך] עד די־תנדע די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃

³⁰ בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃

³¹ ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב [כ= ולעליא] [ק= ולעלאה] ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃

³² וכל־[כ= דארי] [ק= דירי] ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא [כ= ודארי] [ק= ודירי] ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃

³³ בה־זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃

³⁴ כען אנה נבוכדנצר משבח ומרוםם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ ף