¹ וישמע פשחור בן־אמר הכהן והוא־פקיד נגיד בבית יהוה את־ירמיהו נבא את־הדברים האלה׃

² ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על־המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃

³ ויהי ממחרת ויצא פשחור את־ירמיהו מן־המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם־מגור מסביב׃ ף

⁴ כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל־אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת־כל־יהודה אתן ביד מלך־בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃

⁵ ונתתי את־כל־חסן העיר הזאת ואת־כל־יגיעה ואת־כל־יקרה ואת כל־אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃

⁶ ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל־אהביך אשר־נבאת להם בשקר׃ ס

⁷ פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל־היום כלה לעג לי׃

⁸ כי־מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי־היה דבר־יהוה לי לחרפה ולקלס כל־היום׃

⁹ ואמרתי לא־אזכרנו ולא־אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃

¹⁰ כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃

¹¹ ויהוה אותי כגבור עריץ על־כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי־לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃

¹² ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס

¹³ שירו ליהוה הללו את־יהוה כי הציל את־נפש אביון מיד מרעים׃ ס

¹⁴ ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃

¹⁵ ארור האיש אשר בשר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שמח שמחהו׃

¹⁶ והיה האיש ההוא כערים אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃

¹⁷ אשר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃

¹⁸ למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ ף

⁴ I made myself great works. I built myself houses. I planted myself vineyards.

⁵ I made myself gardens and parks, and I planted trees in them of all kinds of fruit.

⁶ I made myself pools of water, to water from it the forest where trees were reared.

⁷ I bought male servants and female servants, and had servants born in my house. I also had great possessions of herds and flocks, above all who were before me in Jerusalem;

⁸ I also gathered silver and gold for myself, and the treasure of kings and of the provinces. I got myself male and female singers, and the delights of the sons of men--musical instruments, and that of all sorts.

⁹ So I was great, and increased more than all who were before me in Jerusalem. My wisdom also remained with me.

¹⁰ Whatever my eyes desired, I didn't keep from them. I didn't withhold my heart from any joy, for my heart rejoiced because of all my labor, and this was my portion from all my labor.

¹¹ Then I looked at all the works that my hands had worked, and at the labor that I had labored to do; and behold, all was vanity and a chasing after wind, and there was no profit under the sun.