¹ וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים׃

² ויקח יתרו חתן משה את־צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃

³ ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

⁴ ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃

⁵ ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים׃

⁶ ויאמר אל־משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃

⁷ ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק־לו וישאלו איש־לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃

⁸ ויספר משה לחתנו את כל־אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל־התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃

⁹ ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃

¹⁰ ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים׃

¹¹ עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

¹² ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃

¹³ ויהי ממחרת וישב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מן־הבקר עד־הערב׃

¹⁴ וירא חתן משה את כל־אשר־הוא עשה לעם ויאמר מה־הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל־העם נצב עליך מן־בקר עד־ערב׃

¹⁵ ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים׃

¹⁶ כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו׃

¹⁷ ויאמר חתן משה אליו לא־טוב הדבר אשר אתה עשה׃

¹⁸ נבל תבל גם־אתה גם־העם הזה אשר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשהו לבדך׃

¹⁹ עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים׃

²⁰ והזהרתה אתהם את־החקים ואת־התורת והודעת להם את־הדרך ילכו בה ואת־המעשה אשר יעשון׃

²¹ ואתה תחזה מכל־העם אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²² ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך׃

²³ אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום׃

²⁴ וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃

²⁵ ויבחר משה אנשי־חיל מכל־ישראל ויתן אתם ראשים על־העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²⁶ ושפטו את־העם בכל־עת את־הדבר הקשה יביאון אל־משה וכל־הדבר הקטן ישפוטו הם׃

²⁷ וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו׃ ף

¹ Now Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel his people, how that Yahweh had brought Israel out of Egypt.

² Jethro, Moses' father-in-law, received Zipporah, Moses' wife, after he had sent her away,

³ and her two sons. The name of one son was Gershom, for Moses said, "I have lived as a foreigner in a foreign land".

⁴ The name of the other was Eliezer, for he said, "My father's God was my help and delivered me from Pharaoh's sword."

⁵ Jethro, Moses' father-in-law, came with his sons and his wife to Moses into the wilderness where he was encamped, at the Mountain of God.

⁶ He said to Moses, "I, your father-in-law Jethro, have come to you with your wife, and her two sons with her."

⁷ Moses went out to meet his father-in-law, and bowed and kissed him. They asked each other of their welfare, and they came into the tent.

⁸ Moses told his father-in-law all that Yahweh had done to Pharaoh and to the Egyptians for Israel's sake, all the hardships that had come on them on the way, and how Yahweh delivered them.

⁹ Jethro rejoiced for all the goodness which Yahweh had done to Israel, in that he had delivered them out of the hand of the Egyptians.

¹⁰ Jethro said, "Blessed be Yahweh, who has delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; who has delivered the people from under the hand of the Egyptians.

¹¹ Now I know that Yahweh is greater than all gods because of the thing in which they dealt arrogantly against them."

¹² Jethro, Moses' father-in-law, took a burnt offering and sacrifices for God. Aaron came with all of the elders of Israel, to eat bread with Moses' father-in-law before God.

¹³ It happened on the next day, that Moses sat to judge the people, and the people stood around Moses from the morning to the evening.

¹⁴ When Moses' father-in-law saw all that he did to the people, he said, "What is this thing that you do for the people? Why do you sit alone, and all the people stand around you from morning to evening?"

¹⁵ Moses said to his father-in-law, "Because the people come to me to inquire of God.

¹⁶ When they have a matter, they come to me, and I judge between a man and his neighbor, and I make them know the statutes of God, and his laws."

¹⁷ Moses' father-in-law said to him, "The thing that you do is not good.

¹⁸ You will surely wear away, both you, and this people that is with you; for the thing is too heavy for you. You are not able to perform it yourself alone.

¹⁹ Listen now to my voice. I will give you counsel, and God be with you. You represent the people before God, and bring the causes to God.

²⁰ You shall teach them the statutes and the laws, and shall show them the way in which they must walk, and the work that they must do.

²¹ Moreover you shall provide out of all the people able men, such as fear God: men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.

²² Let them judge the people at all times. It shall be that every great matter they shall bring to you, but every small matter they shall judge themselves. So shall it be easier for you, and they shall share the load with you.

²³ If you will do this thing, and God commands you so, then you will be able to endure, and all of these people also will go to their place in peace."

²⁴ So Moses listened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said.

²⁵ Moses chose able men out of all Israel, and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.

²⁶ They judged the people at all times. They brought the hard causes to Moses, but every small matter they judged themselves.

²⁷ Moses let his father-in-law depart, and he went his way into his own land.