¹ לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃

² ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃

³ וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃

⁴ ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃

⁵ כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃

⁶ וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃

⁷ ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃

⁸ חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃

⁹ כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃

¹⁰ לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃

¹¹ וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃

¹² כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃

¹³ תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃

¹⁴ כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃

¹⁵ נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃

¹⁶ ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃

¹⁷ ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃

¹⁸ נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו׃

¹⁹ והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃

²⁰ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃

²¹ וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃

²² אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃

¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

³ איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

⁴ אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

⁵ וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

⁶ ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

⁷ ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

⁸ ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

⁹ ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

¹⁰ וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

¹¹ לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

¹² ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

¹³ לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

¹⁴ לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

¹⁵ לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

¹⁶ לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

¹⁷ לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

¹⁸ לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

¹⁹ את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃

²⁰ ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃

²¹ והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃

²² וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

²³ וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

²⁴ ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃

²⁵ ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

²⁶ לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

²⁷ לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

²⁸ ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

²⁹ אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

³⁰ את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

³¹ אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

³² מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

³³ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

³⁴ כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

³⁵ לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

³⁶ מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

³⁷ ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃