성경

 

Devarim 6

공부

   

1 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃

2 למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃

3 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃

4 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃

6 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃

7 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃

8 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃

9 וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃

10 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃

11 ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃

12 השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃

13 את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃

14 לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃

15 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃

16 לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃

17 שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃

18 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃

19 להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃

20 כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃

21 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃

22 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃

23 ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃

24 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃

25 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃

   

스웨덴보그의 저서에서

 

True Christian Religion #301

해당 구절 연구하기

  
/ 853  
  

301. THE THIRD COMMANDMENT

Remember to keep the Sabbath day holy; for six days you are to labour and do all your work, but the seventh day is the Sabbath for Jehovah your God.

For this third commandment, see Exodus 20:8-10; In the natural or literal sense this means that six days are for man and his work, and the seventh is for the Lord, and for Him to give man rest. Sabbath in the language of the original means rest. Among the Children of Israel the Sabbath was the holiest of observances, because it represented the Lord. The six days represented the Lord's toils and battles against the hells, the seventh His victory over them, and so rest. Since that day represented the completion of the Lord's whole act of redemption, it was for that reason the height of holiness. When, however, the Lord came into the world, so that representations of Him ceased, that day became a day for instruction in Divine matters, and also a day of rest from work, for meditation about matters conducive to salvation and everlasting life, and a day for love towards the neighbour. Its being a day for instruction in Divine matters is plain from the fact that the Lord taught in the Temple and in synagogues on that day (Mark 6:2; Luke 4:16, 31-32; 13:10). Also from His saying to the man He had cured, 'Pick up your bed and walk', and to the Pharisees, that His disciples might pick ears of grain and eat them on the Sabbath day (Matthew 12:1-9; Mark 2:23-end; Luke 6:1-6; John 5:9-19).

All these details mean in the spiritual sense being instructed on matters of doctrine. The things the Lord did and taught show that that day also became a day for love towards the neighbour (Matthew 12:10-14; Mark 3:1-9; Luke 6:6-12; 13:10-18; 14:1-7; John 5:9-19; 7:22-23; 9:14, 16). Both of those sets of passages make it plain why the Lord said that He was also Lord of the Sabbath (Matthew 12:8; Mark 2:28; Luke 6:5). It follows from His saying this that that day was to represent Him.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.