성경

 

BaMidbar 12

공부

   

1 וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל־אֹדֹות הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי־אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח׃

2 וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ־בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה הֲלֹא גַּם־בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהוָה׃

3 וְהָאִישׁ מֹשֶׁה [כ= עָנֹו] [ק= עָנָיו] מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ ס

4 וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל־אֹהֶל מֹועֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם׃

5 וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָןָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם׃

6 וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ־נָא דְבָרָי אִם־יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלֹום אֲדַבֶּר־בֹּו׃

7 לֹא־כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל־בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׃

8 פֶּה אֶל־פֶּה אֲדַבֶּר־בֹּו וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה׃

9 וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּם וַיֵּלַךְ׃

10 וְהֶעָןָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל־מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת׃

11 וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל־נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נֹואַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃

12 אַל־נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתֹו מֵרֶחֶם אִמֹּו וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרֹו׃

13 וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׃ ף

14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף׃

15 וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד־הֵאָסֵף מִרְיָם׃

16 וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרֹות וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן׃ ף

   

주석

 

Explanation of Numbers 12

작가: Henry MacLagan

Verses 1-5. On the opposition of perverted good and perverted truth to Divine Truth in a state of temptation.

Verses 6-9. There is revelation in consequence, showing the distinction between the manifestation of truth to the internal and the external, or to the celestial and spiritual man, and also that the external man is averted from the Lord and ceases to recognize the truth.

Verses 10-12. And then, when truth is revealed without appearances, there is profanation, which, seen and acknowledged, induces a state of repentance.

Verses 13-16. Consequently, there is, internally, a desire for restoration from a state of profanation; and revelation is made that this can only be removed by regeneration successively.