¹ ובהפילכם את־הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן־הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש־הוא בכל־גבולה סביב׃

² יהיה מזה אל־הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב׃

³ ומן־המדה הזאת תמוד ארך [כ= חמש] [ק= חמשה] ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו־יהיה המקדש קדש קדשים׃

⁴ קדש מן־הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את־יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃

⁵ וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב [כ= יהיה] [ק= והיה] ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת׃

⁶ ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל־בית ישראל יהיה׃

⁷ ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל־פני תרומת־הקדש ואל־פני אחזת העיר מפאת־ים ימה ומפאת־קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל־גבול קדימה׃

⁸ לארץ יהיה־לו לאחזה בישראל ולא־יונו עוד נשיאי את־עמי והארץ יתנו לבית־ישראל לשבטיהם׃ ס

⁹ כה־אמר אדני יהוה רב־לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃

¹⁰ מאזני־צדק ואיפת־צדק ובת־צדק יהי לכם׃

¹¹ האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל־החמר יהיה מתכנתו׃

¹² והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם׃

¹³ זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים׃

¹⁴ וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן־הכר עשרת הבתים חמר כי־עשרת הבתים חמר׃

¹⁵ ושה־אחת מן־הצאן מן־המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה׃

¹⁶ כל העם הארץ יהיו אל־התרומה הזאת לנשיא בישראל׃

¹⁷ ועל־הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל־מועדי בית ישראל הוא־יעשה את־החטאת ואת־המנחה ואת־העולה ואת־השלמים לכפר בעד בית־ישראל׃ ס

¹⁸ כה־אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר־בן־בקר תמים וחטאת את־המקדש׃

¹⁹ ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל־מזוזת הבית ואל־ארבע פנות העזרה למזבח ועל־מזוזת שער החצר הפנימית׃

²⁰ וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את־הבית׃

²¹ בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל׃

²² ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל־עם הארץ פר חטאת׃

²³ ושבעת ימי־החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמיםם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום׃

²⁴ ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה׃

²⁵ בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן׃ ס

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² ביום־החדש הראשון באחד לחדש תקים את־משכן אהל מועד׃

³ ושמת שם את ארון העדות וסכת על־הארן את־הפרכת׃

⁴ והבאת את־השלחן וערכת את־ערכו והבאת את־המנרה והעלית את־נרתיה׃

⁵ ונתתה את־מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את־מסך הפתח למשכן׃

⁶ ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל־מועד׃

⁷ ונתת את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃

⁸ ושמת את־החצר סביב ונתת את־מסך שער החצר׃

⁹ ולקחת את־שמן המשחה ומשחת את־המשכן ואת־כל־אשר־בו וקדשת אתו ואת־כל־כליו והיה קדש׃

¹⁰ ומשחת את־מזבח העלה ואת־כל־כליו וקדשת את־המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃

¹¹ ומשחת את־הכיר ואת־כנו וקדשת אתו׃

¹² והקרבת את־אהרן ואת־בניו אל־פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃

¹³ והלבשת את־אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃

¹⁴ ואת־בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃

¹⁵ ומשחת אתם כאשר משחת את־אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃*

¹⁶ ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס

¹⁷ ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃

¹⁸ ויקם משה את־המשכן ויתן את־אדניו וישם את־קרשיו ויתן את־בריחיו ויקם את־עמודיו׃

¹⁹ ויפרש את־האהל על־המשכן וישם את־מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁰ ויקח ויתן את־העדת אל־הארן וישם את־הבדים על־הארן ויתן את־הכפרת על־הארן מלמעלה׃

²¹ ויבא את־הארן אל־המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²² ויתן את־השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃

²³ ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁴ וישם את־המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃

²⁵ ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

²⁶ וישם את־מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃

²⁷ ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

²⁸ וישם את־מסך הפתח למשכן׃

²⁹ ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל־מועד ויעל עליו את־העלה ואת־המנחה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

³⁰ וישם את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃

³¹ ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את־ידיהם ואת־רגליהם׃

³² בבאם אל־אהל מועד ובקרבתם אל־המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס

³³ ויקם את־החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את־מסך שער החצר ויכל משה את־המלאכה׃ ף

³⁴ ויכס העןן את־אהל מועד וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃

³⁵ ולא־יכל משה לבוא אל־אהל מועד כי־שכן עליו העןן וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃

³⁶ ובהעלות העןן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃

³⁷ ואם־לא יעלה העןן ולא יסעו עד־יום העלתו׃

³⁸ כי עןן יהוה על־המשכן יוםם ואש תהיה לילה בו לעיני כל־בית־ישראל בכל־מסעיהם׃