¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃

³ ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃

⁴ ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃

⁵ ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃

⁶ בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃

⁷ ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃

⁸ והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃

⁹ וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃

¹⁰ וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃

¹¹ כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃

¹² הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃

¹³ וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃

¹⁴ ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃

¹ הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃

² יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃

³ ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

⁴ על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃

⁵ הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

⁶ בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

⁷ על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃

⁸ ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

⁹ ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃

¹⁰ ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃

¹¹ ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

¹² אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃

¹³ בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃

¹⁴ ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃

¹⁵ כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

¹⁶ כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

¹⁷ בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

¹⁸ דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

¹⁹ בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

²⁰ והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

²¹ אין שלום אמר אלהי לרשעים׃