Библията

 

Bereshit 35

Проучване

   

1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃

9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃

   

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #3036

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

3036. That took me from my father’s house, and from the land of my nativity. That this signifies by virtue of which it was that the Lord freed Himself from the things of the mother as to evils and falsities, is evident from the signification here of the “father’s house” and of the “land of nativity,” as being the maternal, or that which was hereditary from the mother, from which came the evil and falsity against which the Lord fought, and which He expelled, and thus made His Human Divine by His own power. (See what was said above, n. 3031, concerning the house and the land from which Abram came; also what was said concerning the Lord’s heredity: That from Jehovah there was what was Divine, and from the mother what was evil (n. 1414, 1444): That He fought against the evil inherited from the mother; but that He had no actual evil (n. 1444, 1573): That the Lord put off all that was inherited from the mother, so that at length He was not her son (n. 2159, 2574, 2649): This heredity from the mother is what is signified in the internal sense by the “father’s house” and the “land of nativity;” by the “father’s house,” the maternal heredity as to evil; and by the “land of nativity,” the maternal heredity as to falsities; for where evil is, there are falsities, for they are conjoined with each other: These He expelled by His own power (n. 1616, 1813, 1921, 2025, 2026, 2083, 2523).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.