Ново християнско изучаване на Библията

Библията

 

BaMidbar 21

Проучване

   

1 וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃

2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃

3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ ף

4 ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃

5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃

6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃

7 ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃

8 ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃

9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃

10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃

11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃

12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃

13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃

14 על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃

15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃

16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ ס

17 אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃

18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃

19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃

20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ ף

21 וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃

22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃

23 ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃

24 ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארןן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃

25 ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃

26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארןן׃

27 על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכוןן עיר סיחון׃

28 כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארןן׃

29 אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃

30 ונירם אבד חשבון עד־דיבון ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃

31 וישב ישראל בארץ האמרי׃

32 וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה [כ= ויירש] [ק= ויורש] את־האמרי אשר־שם׃

33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃

34 ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃

35 ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ארצו׃

   

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #7342

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

7342. 'And he did not take this to heart' means resistance arising in the will and consequent obstinacy. This is clear from the meaning of 'not taking something to heart' as paying no attention; and since among the evil paying no attention to Divine things is the result of resistance arising in the will, this too is meant by those same words. And since 'not taking it to heart' implies the same as being unyielding, obstinacy is also meant, as previously in 7272, 7300, 7338. With respect to resistance arising in the will, it should be recognized that the will is what rules a person. Some people think that the understanding rules; but the understanding does not do so unless the will has the same leanings. The understanding accords with the will, for regarded in itself the understanding is nothing other than the outward form which the will takes. The expression 'the will' is used here to mean the desires that belong to a person's love, for his will is nothing other. Those desires are what rule a person, for they are his life. If a person's desires are those of self-love and love of the world, then his entire life is nothing else than such desires. Nor can he resist them, for to do so would be to resist his own life. Fundamental ideas of truth make no impression whatever. If the desires belonging to those kinds of love predominate they haul truth over to their own side and so falsify it, or if it does not fully support them reject it. This explains why fundamental ideas of truth taught by faith have no effect whatever on a person unless the Lord instills desires belonging to spiritual love, that is, love towards the neighbour. And in the measure that he receives those desires he receives also the truths of faith. The desires belonging to this love are what constitute the new will. From all this it may now be seen that a person never takes any truth to heart if his will is resistant to it. So it is that those in hell, having an affection or desires for evil within them, cannot receive the truths of faith, consequently cannot undergo correction. So it is too that the evil falsify the truths of faith, so far as they can.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org