Библията

 

Shemot 14

Проучване

   

1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים׃

3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃

4 וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו מצרים כי־אני יהוה ויעשו־כן׃

5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו׃

6 ויאסר את־רכבו ואת־עמו לקח עמו׃

7 ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו׃

8 ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃

9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן׃

10 ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה׃

11 ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃

12 הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר׃

13 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד־עולם׃

14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ ף

15 ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו׃

16 ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה׃

17 ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו ברכבו ובפרשיו׃

18 וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃

19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד העןן מפניהם ויעמד מאחריהם׃

20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי העןן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה׃

21 ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה וישם את־הים לחרבה ויבקעו המים׃

22 ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך הים׃

24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש ועןן ויהם את מחנה מצרים׃

25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ ף

26 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו׃

27 ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את־מצרים בתוך הים׃

28 וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא־נשאר בהם עד־אחד׃

29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃

30 ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים מת על־שפת הים׃

31 וירא ישראל את־היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את־יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ ף

   

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #352

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

352. 'The firstborn of the flock' means the holy which is the Lord's alone. This becomes clear from the firstborn in the representative Church, where everything was holy because it had regard to the Lord, who alone is 'the Firstborn'. Love and faith deriving from it are the firstborn. All love is the Lord's and not a trace of it man's, and this is why the Lord alone is 'the Firstborn'. This was represented in the Churches of the ancient era by the requirement to consecrate the firstborn of man and of beast to Jehovah, Exodus 13:2, 12, 15. It was also represented by the tribe of Levi, which in the internal sense means love - though Levi was born later than Reuben and Simeon, who in the internal sense mean faith - being taken instead of all the firstborn and becoming the priesthood, Numbers 3:40-46; 8:14-20. That the Lord as regards His Human Essence is the Firstborn of all is clear from the following statement in David,

He will cry to Me, You are My Father, My God, and the Rock of My Salvation; I will also make Him as the Firstborn, supreme over the kings of the earth. Psalms 89:26-27.

And in John,

Jesus Christ, the Firstborn from the dead, and Prince of the kings of the earth. Revelation 1:5.

Please note that the firstborn of worship mean the Lord, while the firstborn of the Church mean faith.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.