Библията

 

Daniyel 7

Проучване

   

1 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃

2 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃

3 וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃

4 קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃

5 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין [כ= שניה] [ק= שנה] וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃

6 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־[כ= גביה] [ק= גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃

7 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה [כ= רביעיה] [ק= רביעאה] דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא [כ= ברגליה] [ק= ברגלה] רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃

8 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת [כ= ביניהון] [ק= ביניהן] ותלת מן־קרניא קדמיתא [כ= אתעקרו] [ק= אתעקרה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃

9 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃

10 נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף [כ= אלפים] [ק= אלפין] ישמשונה ורבו [כ= רבון] [ק= רבבן] קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃

11 חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

12 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃

13 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

14 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ ף

15 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

16 קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃

17 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃

18 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃

19 אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־[כ= כלהון] [ק= כלהין] דחילה יתירה [כ= שניה] [ק= שנה] די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃

20 ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת [כ= ונפלו] [ק= ונפלה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃

21 חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃

22 עד די־אתה* עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃

23 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו [כ= רביעיא] [ק= רביעאה] תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃

24 וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃

25 ומלין לצד [כ= עליא] [ק= עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃

26 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃

27 ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃

28 עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ ף

   

От "Съчиненията на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #2334

Проучете този пасаж

  
/ 10837  
  

2334. 'And they said, No' means the doubting which is usually present during temptation. This becomes clear from their saying 'No' but nevertheless entering his house. All temptation entails feelings of doubt regarding the Lord's presence and mercy, regarding salvation, and other things such as these; for people who experience temptation suffer mental distress, even to the point of despair, in which state they are kept for the most part so that at length they may be confirmed in the conviction that all things are subject to the Lord's mercy, that they are saved through Him alone, and that with themselves there is nothing but evil - convictions in which they are strengthened through conflicts in which they are victorious. Remaining from temptation after this is over, there are further states of truth and good to which their thoughts - which would otherwise dart off into interests that are insane and draw the mind away into an aversion to what is true and good - can subsequently be turned to the Lord.

[2] Since 'Lot' here describes the first state of the Church in which the good of charity exists but whose worship is external, and since before he enters this state a person is to be reformed - such reformation being effected also by means of a certain kind of temptation (though those whose worship is external undergo only mild temptation) - things are therefore said here which imply something of temptation. Those things are that at first the angels declared that they would spend the night in the street but that Lot urged them and so they turned aside to him and entered his house.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.