¹ כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃

² קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃

³ ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃

⁴ בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃

⁵ לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃

⁶ וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃

⁷ ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

⁸ איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃

⁹ לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃

¹⁰ אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃

¹¹ יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃

¹² סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃

²⁰ And thou shalt put some of thine honour upon him, that all the congregation of the children of Israel may be obedient.

²¹ And he shall stand before Eleazar the priest, who shall ask counsel for him after the judgment of Urim before the LORD: at his word shall they go out, and at his word they shall come in, both he, and all the children of Israel with him, even all the congregation.