Библија

 

Bereshit 38

Студија

   

1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד־איש עדלמי ושמו חירה׃

2 וירא־שם יהודה בת־איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

3 ותהר ותלד בן ויקרא את־שמו ער׃

4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את־שמו אוןן׃

5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

8 ויאמר יהודה לאוןן בא אל־אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

9 וידע אוןן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו׃

10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו׃

11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית־אביך עד־יגדל שלה בני כי אמר פן־ימות גם־הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

12 וירבו הימים ותמת בת־שוע אשת־יהודה וינחם יהודה ויעל על־גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על־דרך תמנתה כי ראתה כי־גדל שלה והוא לא־נתנה לו לאשה׃

15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

16 ויט אליה אל־הדרך ויאמר הבה־נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה־תתן־לי כי תבוא אלי׃

17 ויאמר אנכי אשלח גדי־עזים מן־הצאן ותאמר אם־תתן ערבון עד שלחך׃

18 ויאמר מה הערבון אשר אתן־לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן־לה ויבא אליה ותהר לו׃

19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

20 וישלח יהודה את־גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

21 וישאל את־אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על־הדרך ויאמרו לא־היתה בזה קדשה׃

22 וישב אל־יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא־היתה בזה קדשה׃

23 ויאמר יהודה תקח־לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

25 הוא מוצאת והיא שלחה אל־חמיה לאמר לאיש אשר־אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר־נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי־על־כן לא־נתתיה לשלה בני ולא־יסף עוד לדעתה׃

27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

28 ויהי בלדתה ויתן־יד ותקח המילדת ותקשר על־ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

30 ואחר יצא אחיו אשר על־ידו השני ויקרא שמו זרח׃ ס

   

Из Сведенборгових дела

 

Arcana Coelestia # 5041

Проучите овај одломак

  
/ 10837  
  

5041. 'And Jehovah was with Joseph' means that the Divine was inwardly present, that is, present within the Lord, who is represented in the highest sense by 'Joseph'. At this point the Divine presence in temptations is meant, temptations being the subject here. For the Divine itself is Jehovah, whose existence or presence within the Lord is meant by 'Jehovah was with Joseph'. Because the sense of the letter is dealing with Joseph the expression 'with Joseph' is used, but in the internal sense, where the Lord is the subject, 'within the Lord' is meant. Anybody within the Church can recognize this from the consideration that the Lord was conceived from Jehovah and for that reason calls Him His Father on so many occasions. A person's essential being (esse) and consequently the inmost centre of life in him is received from his father, its coverings or outward clothing from his mother. Therefore the Lord's Essential Being (Esse) and consequently the inmost centre of life in Him was the Divine because it was Jehovah Himself, while its coverings or outward clothing constituted the human which He took upon Himself from His mother by being born from her. The nature of this human was such that it could undergo temptation, for it was defiled by hereditary evil received from His mother. But because the inmost centre of Him was the Divine, He was able by means of the power that was His own to cast out that hereditary evil received from His mother. This casting out took place in succeeding stages by means of temptations, until He underwent the final temptation, that on the Cross, at which point He fully glorified His Human, that is, made it Divine. From this one may see what is meant when it is said that the Divine was inwardly present.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.